- אישום זה מיוחס למשיבים 1 ו-2.
- למשיבים 1 ו-2 מיוחסת עבירה של סחיטה באיומים שהובילה לכדי מעשה, במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, בנסיבות סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
- לפי כתב האישום, במועד שאינו ידוע במדויק למבקשת, פנה שי ישכאן (להלן: "שי"), למשיבים 1 ו- 2 בבקשה למתן הלוואה, בסכום ובגובה ריבית שאינם ידועים למבקשת.
לאור העובדה ששי לא שילם את ההלוואה שנטל מהמשיבים 1 ו-2 במהלך התקופה, ביום 23.06.2016, סמוך לשעה 12:56, איים המשיב 2 על שי בכוונה להפחידו, באומרו את הדברים הבאים: "...וואלה שי תדע אנחנו מגיעים למצב שאני מנתק את הטלפון אחי באמא שלי, אנחנו מגיעים למצב כזה שתדע, באמא שלי אחי... אני מבקש ממך לדאוג לזה היום אחי לפחות באלף שקל 800 שקל להוריד לי לחץ אתה חייב".
בהמשך, באותו היום, סמוך לשעה 16:23, במהלך שיחה טלפונית, איים המשיב 2 על שי פעם נוספת, בכוונה להפחידו, באומרו: "שי זה לא יכול להיות שי.. עזוב אחי אל תביא יאללה עזוב... עזוב שי אל תביא אחי עזוב יאללה עזוב..... עזוב אחי באמא שלי תהיה בריא ככה אתה מתנהג אתה תקבל אותו יחס אחי... אתה הבטחת אתה תעמוד במה שהבטחת... תן לי, שיתקשר אלי הבעל בית שלי אני רוצה לשמור את הטלפון שלו לדבר איתו..".
בהמשך, ולאור אי תשלום החוב הכספי למשיבים 1 ו-2, ביום 23.08.2016, סמוך לשעה 14:38 איים המשיב 2 על שי בכוונה להפחידו, בשיחה טלפונית באומרו: "...בסדר שי, אבל לא ככה לא עונים לטלפון, אנחנו צריכים שניתקל ברחוב ויהיה ויכוח שי? אתה יודע שאני מחבב אותך ואתה סתם נותן להתבאס עליך.... אנחנו סתם ניפגש ברחוב לא נעים לא לי ולא לך שי. מחר אתה מביא לי 600, יום ראשון 3,000. אחרי זה נראה איך אנחנו עושים סידור נסגור את זה".
לאור פחדו של שי מהמשיב 2, הוא שילם לו את החובות הכספיים.
במעשיו, איים המשיב 2 על שי בפגיעה שלא כדין בגופו, על מנת להניע אותו לשלם לו את יתרת החוב, במסגרת ארגון פשיעה, ועל דעת המשיב 1. לאור האיומים, שילם שי למשיבים 1 ו-2 את יתרת החוב.
- המבקשת טענה כי הראיות הלכאוריות שבידה מבססות סיכוי סביר להרשעת המשיבים 1 ו-2 במיוחס להם במסגרת אישום זה. לטענתה, המדובר במתלונן שיצא מגדרו על מנת שלא להפליל את המשיבים 1 ו-2 ובחקירתו מסר כי הסתבך בגיל צעיר מאוד בחובות הימורים, תוך שבתחילת חקירתו הדגיש כי מזה שנתיים הוא נקי מחובות (תמליל חקירתו של שי מיום 05.02.2017, מ.ט 345/17, עמ' 6, שורות 18-19, עמ' 8 שורות 6-9).
באשר לאופן שתיאר שי את המשיבים 1 ו-2, טענה המבקשת שמדובר בתיאור מיטיב עד מאוד. כך מסר כי "היה לי עבר איתם טוב, הם מאוד עזרו לי בחיים" (הודעת שי מיום 05.02.2017, סומנה נ (44), עמ' 3, שורה 62). וכאשר נשאל אם לווה מהם כסף השיב כי "יכול להיות שכן, חברי מאוד, לא היה עניין של ריביות" (עמ' 3, שורות 81-82 להודעה). ובהמשך אף לא "זוכר אם לוויתי בכלל" (עמ' 23, שורה 32 לתמליל).