המבקשת טענה כי הסבר להתנהלותו זו של שי בחקירה ניתן למצוא כמעט לאורך כל 115 עמודי תמליל חקירתו– מדובר במי שאיבד אמון במערכת אכיפת החוק (כך למשל עמ' 29, שורות 6-20, עמ' 30 שורות 30-35), והגם ששב על כך כי לא חש מאוים מצדם של המשיבים 1 ו-2 (עמ' 33, שורה 14 לתמליל) הרי שבפועל לא רוצה לעלות "בפה של אחד מהם" עמ' 32, שורה 33 לתמליל). במקום אחר בחקירתו, בעת שמושמעות לו שיחות שהוקלטו בהאזנות סתר, הוא אף בכה (עמ' 7, שורה 220 להודעה).
שי נשאל אודות היכרותו עם שאר המשיבים, לבד מהמשיבים 1 ו-2 וכן על המשרד ברחוב ארבע ארצות, ועל הצ'יינג בקניון הזהב:
באשר לצ'יינג מסר כי לא מכיר אותו (עמ' 41, שורה 32 לתמליל) וזאת בניגוד גמור לשיחות בהאזנות סתר מהן ניתן ללמוד על ידיעה ברורה של שי אודות המקום – כך שיחה 1388 עמדה 188692, ושיחה 1389 עמדה 188692 אודות הגעה של שי לצ'יינג בקניון.
באשר למשרד ברחוב ארבע ארצות, טען כי לא שמע על המקום (עמ' 42, שורות 8-9 לתמליל) ובהמשך התייחס לקשר שלו עם המשיב 2, כאשר תשובתו בהקשר זה ראויה לציטוט בהתחשב במידת המאמץ אותו השקיע שי על מנת להימנע מהפללת המשיבים 1 ו-2: "תמיד דאגנו להשאיר את זה בצורה באמת חברית הכי טובה שיש. לא להכניס ענייני כסף, לפעמים זה מסבך חברויות, והעדפנו להישאר ככה...בחיים לא הגעתי למצב של דיבור איתם על איזשהו עניין של כסף, כי זה תמיד היה אני ונועם ותמיד זה היה חברי" (עמ' 43, שורות 12-14, 30-32 לתמליל) ובהמשך "...מתי שהיה לי נוח להחזיר אז החזרתי, בלי בעיה כאילו" (עמ' 44, שורות 1-2 לתמליל).
המבקשת טענה כי אל מול האידיליה המתוארת בהודעתו של שי, יש להפנות למספר שיחות שהוקלטו בהאזנת סתר, מהן עולה כי הופעל לחץ בלתי מבוטל על שי כי יסדיר את חובו, וכי בעיות היו גם היו:
כך שיחה 879, עמדה 181211 (שיחה שבה שי זיהה את קולו ואת משיב 2 כדובר, עמ' 50 שורות 4-7 לתמליל), שבה שי התחנן ממש בפני המשיב 2 כי ידחה את תשלום חובו בעשרה ימים. המשיב 2 הורה לשי לארגן חלק מהכסף עוד השבוע.
תגובתו של שי בחקירה לאחר שהושמעה לו שיחה זו, בכך שהמפציר בחוקר כי "אני לא מבין מה אתם מנסים לעשות לאנשים...הרי אתם יודעים שלא עשיתי שום פשע" (עמ' 51, שורות 33 ו-37); ובהמשך: "אני לא רוצה לעמוד מולם. לא רוצה לעמוד ... אתם כופים על בנאדם משהו שהוא לא רוצה. הוא לא רוצה ואתם מגיעים למצב שבסוף אתם כן מעמידים אדם במצב שהוא לא רוצה, בסיכון שהוא לא רוצה" (עמ' 55, שורות 39-40, עמ' 56 שורות 33-36).