במעשיו המתוארים לעיל, סחט המשיב 2 במסגרת ארגון הפשיעה, ועל דעתו של המשיב 1, את נגה, בכך שאיים עליה בפגיעה בגופה.
- המבקשת טענה כי הראיות הלכאוריות שבידה מספיקות על מנת לבסס סיכוי סביר להרשעת המשיבים 1 ו-2 במיוחס להם במסגרת אישום זה, וכך הציגה ראיותיה:
מחקירתו של אופיר חן, עולה כי במהלך השנים לווה כספים מהמשיב 2 בסכומים משתנים (הודעת אופיר חן מיום 05.02.2017, עמ' 1, שורות 5-8 וכן עמ' 27 לתמליל חקירת אופיר חן מיום 05.02.2017, מ.ט 350/17). בשלב מסוים, נקלע לקשיים כלכליים וחדל מלשלם (הודעת אופיר, עמ' 1, שורות 8-9). אופיר מסר כי נהג להגיע למשרד ברחוב ארבע ארצות (תמליל אופיר, עמ' 29, שורה 9 ושורה 24) וכי מכיר את בני החבורה (תמליל אופיר, עמ' 38 שורה 3).
נגה מסרה בחקירתה אודות חובו של איתמר למשיב 2 (תמליל חקירת נגה חן מיום 01.02.2017, מ.ט 308/17, עמ' 15, שורה 34). וכי במהלך התקופה ראתה את תוכן ההודעות שנשלחו לבעלה, על ידי המשיב 2 או מי מטעמו ושם נרשם "אני אתפוס אותך, אני אזיין אותך, לאן תלך? ימניאק לא נעים לי, אבל ימזדיין יקוקסינל ינרקומן" (תמליל נוגה, עמ' 9, שורות 40-39). בהמשך לכך, שוחחה עם המשיב 2 אשר דרש ממנה לשלם את סכום החוב בסך 40,000 ₪ והכל "הוא צרח" (תמליל נגה, עמ' 18, שורה 36).
כמו כן ביקש המשיב 2 להגיע לביתה אבל נגה תיארה כי "נמנעתי מהסיבה הפשוטה שיש לי ילדים קטנים בבית, ואני לא מעוניינת שאנשים כאלו ידעו דברים פרטיים. הבית שלי זה הביטחון שלי" (תמליל נגה, עמ' 18, שורות 11-13). בהזדמנות אחרת, איים עליה שעה שהציע לה להגיע לפגישה במשרדו, באומרו לה כי "בלי כסף אל תבואי...ואת אופיר אני כבר אתפוס" (הודעת נוגה חן מיום 01.02.2017, עמ' 2, שורה 49 וכן תמליל נוגה, עמ' 7, שורה 4). ובשיחה נוספת איים עליה כי במידה ולא יעבירו לו את החוב הוא ילך ויתפח מסכום של 40,000 ₪ ל-50,000 ₪ - "אם לא תביאו לי הארבעים בקרוב זה יהיה חמישים" (תמליל נוגה, עמ' 85, שורות 5-4) שאז הרגישה כי משיב 2 "סוחט סוחט" (תמליל נגה, עמ' 21, שורה 5).
נגה מסרה כי באותה תקופה נהג המשיב 2 לצלצל אליה מדי יום, על מנת לתאם מפגש, עד כי הדבר הפך למטרד (תמליל נגה, עמ' 80, שורות 6-10).
במהלך חקירתה של נגה הושמעה לה שיחה שהוקלטה בהאזנת סתר – שיחה מספר 193 מעמדה 183064, אשר בה התבטא המשיב 2 כלפי נגה כי "אני יכול ללכת בדרכים שלי...אבל לא הולך כי מכבד את נוגה", "אם מעדיפה שילך בחיים שלי וזהו? ואני יגיד לך שתהיי בריאה?". בהתייחסה לביטוי זה של המשיב 2 הסבירה נגה כי הכוונה היא "תצפי לתגובה, יקרה משהו יקרה, זה לא יעבור בשקט" (תמליל נגה, עמ' 53, שורה 36).