נטען כי גם דירת המגורים של בני הזוג רחמן אלי ושירי אשר "על הנייר" נרכשה על שם המשיב 4 ואיתי כחלון, אחיהם של המשיבים 1 ו-2, נרכשה באופן דומה – בפועל מי שניהל את המשא ומתן היה המשיב 1 וכי המשיב 4 ואיתי כחלון הגיעו רק לחתום על חוזה הרכישה, כשאיתי כחלון נעדר כל ידע על הדירה ותנאי הרכישה (הודעת אלי רחמן מיום 25.01.2017; הודעת שירי רחמן מיום 25.01.2017; הודעת איתי כחלון מיום 29.01.2017, - קלסר 33).
על כן נטען כי תהליך רכישתם של הנכסים היה מלווה במעורבות בלעדית ומכריעה של המשיב 1, ברישומם על שם המשיבים אחרים – המשיב 3 על הנכס בסחרוב 17, המשיב 4 על הנכס בנגבה 24, וכי אין כל הצדקה או הסבר הגיוני, לפחות לא כזה שניתן על ידי מי מהמשיבים. בפועל, הנכסים משמשים את המשיבים כולם, בהיותם משרדי הארגון.
34.20 עוד נטען כי גם משיחות שהתנהלו לאחר הרצח נשוא אישום 4 (שלימים נמחק מכתב האישום) והתנהלות המשיבים נלמד על אופיו של הארגון. המבקשת הפנתה לראיות לכאורה שהציגה במסגרת אישום הרצח (אישום 4), בו סקרה את התנהלות המשיבים לאחר הרצח - באשר לאיסוף מצלמות, החשש מפני משטרה, חזרתו של המשיב 1 לקניון הזהב מיד כשנודע לו על הרצח, ובהתארגנות של כלל המשיבים למציאת מקום מגורים חלופי לעוז אליהו.
- ב"כ המשיב 1 טען כי אין בראיות שמציגה המבקשת לבסס את מעורבותו של המשיב 1 בארגון פשיעה ואין בשיחות שנתפסו בהאזנות סתר לבסס את התיזה של המבקשת לפיה המשיבים פעלו במסגרת ארגון פשיעה. לטענתו, משיחות אלה עולה דווקא כי המשיב 1 לא היה מעורב בנושא של החייבים אלא בנושא של ניכיון השיקים והדבר עומד בניגוד לטענה כי עמד בראש ארגון פשע.
- ב"כ המשיב 3 טען כי אין ראיות לכאורה לקיומה של התארגנות עבריינית היררכית, שיטתית ומתמשכת ולא מתקיימים שורת המאפיינים שנקבעו בפסיקה. לטענתו, מדובר בחמישה חברי ילדות שעסקו במתן הלוואות בריבית וניכיון צ'קים, כאשר כל אחד מהם היה מלווה בנפרד, כשלעיתים הם עזרו האחד לחברו בשליחויות ובמתן הלוואות משותפות. לטענתו מדובר בשיתוף פעולה בעיסוק משותף כאשר לכל אחד מהמשיבים היה עיסוק נפרד. נטען כי אין חלוקת תפקידים וכי כל אחד נתן הוראות לאחר. נטען כי למשיבים כחברי ילדות היה סגנון דיבור לפיו היו הם מקללים אחד את השני. נטען כי לא פעלו באופן שיטתי ומאורגן וכי לא היו כללים ברורים בדבר אופן מתן ההלוואות, הבטוחות והליכי הגבייה. נטען כי מתוך השיחות בין המשיבים עולה כי הרבו לריב ביניהם, כי "כולם עושים הכל", כי אין ריחוק בין הדרג הניהולי לדרג הביצועי ועל כן לא התקיימה היררכיה ביניהם. נטען כי אין ראיות לכך שהמשיב 3 קיבל הוראות מאחרים. נטען כי הניסיון לטעון שהמשיבים 1 ו-2 היו ראשי הארגון והמשיב 3 היה מנהל בארגון הוא מלאכותי וכי מתוך השיחות נלמד שהמשיבים לא התערבו האחד בהלוואות שנתן האחר ולכל היותר ביצעו פעולה של שליחות. נטען כי למשיב 3 מיוחסים תשעה אישומים בגין סחיטה באיומים, כי חלקו היה דל והעדר מעורבותו בכלל אישומי הסחיטה מלמדת כי לא היה קשור בארגון הפשיעה הנטען כפי התיזה שבנתה המבקשת. נטען כי המשיבים 1-2 עבדו בעסק המשפחתי של אימם כאנשי שיווק וגבייה ולא כראשי ארגון פשע. נטען כי המשיב 3 לא עבד בעסק. נטען כי אין ראיות לכך שכספי ההלוואות עורבבו עם כספי הצ'יינג'. נטען כי יש להאזין לשיחות עליהן מסתמכת המבקשת ולגלות כי מדובר ב"חבורת רחוב" וכי אין בין הדברים שנאמרו בהן לבין אפייני ארגון פשיעה ולו דבר. נטען כי בין המשיב 3 לבין המשיב 2 קיימת היכרות רבת שנים וכי זהו הרקע לשיחות ביניהם ועל כן אין לייחס בשל כך למשיב 3 מעמד בכיר בארגון פשיעה.
- לאחר שבחנתי את התשתית הראייתית שהציגה המבקשת ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיבים 1, 2 ו-3 פעלו במסגרת בעלת סממנים ומאפיינים של ארגון פשיעה כהגדרתו בחוק.
על קיומן של ראיות לכאורה לכך שהמשיבים פעלו במסגרת ארגון פשיעה יש ללמוד, כפי שנאמר בעניין זוארץ [פסקה 62], באמצעות התבוננות באורח פעולתם של המשיבים כפי המשתקף מהתשתית הראייתית הקיימת.