ביצוע עסקאות בסף הדיווח
במהלך התקופה שבין 02.10.2013 ועד לתאריך 22.12.2016, ב-10 הזדמנויות רשמו המשיבים 1, 2 ו-6 עסקאות המרה וניכיון שסכומן התקרב לסף הדיווח (עסקאות המרה וניכיון שסכומן עלה מעל 49,000 ₪, ועסקאות שהתמורה עליהן ניתנה בשיק מעל 490,000 ₪) במטרה להימנע מדיווח לרשות. המדובר ב-10 עסקאות בסך כולל של כ-491,700 ₪.
ביצוע עסקאות ניכיון מחשבון בנק זהה ללקוחות שונים באותו יום
במהלך התקופה שבין 13.06.2016 ועד לתאריך 16.10.2016, ב-8 הזדמנויות ביצעו המשיבים 1, 2 ו-6 עסקאות ניכיון מאותו חשבון בנק ללקוחות שונים באותו יום, בסכום כולל של 232,680 ₪.
במעשיהם אלו, כפי הנטען, הפרו המשיבים 1, 2 ו-6 את האיסור על הלבנת הון, בכך שדיווחו בכזב ותוך הפרה שלא כדין של חובות הזיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע שהוצאו מכוחו, ובמטרה להוסיף ולהסתיר את הרכוש בבעלותם.
- המבקשת טענה כי יש בידה תשתית ראייתית המבססת סיכוי סביר להרשעת המשיבים 1, 2, 4 ו-6 במיוחס להם במסגרת אישום זה.
לטענתה, כאמור באישום זה, החזיקה המשיבה 6 ברישיון לעסוק במתן שירותי מטבע. המדובר ברישיון אותו קיבלה בשנת 2009 וזאת על בסיס הצהרתה כי היא נושאת המשרה היחידה בעסק, כי אין אחרים בעלי יכולת שליטה, ניהול או הכוונה וכי היא נעדרת עבר פלילי (תיק רישיון הצ'יינג של המשיבה 6 הוגש בקלסר 25). סעיף 1 באישום זה מפרט דבר החובה בהצהרת אמת לרשם נותן שירותי מטבע, וזאת על מנת לאפשר פיקוח ומעקב של הרשם על שוק נותני שירותי מטבע.
המבקשת טענה כי בניגוד להצהרת המשיבה 6 בדבר היותה נושאת משרה יחידה בעסק, הרי שאת ניהולם של המשיבים 1 ו-2 את הצ'יינג', ניהול מהותי, משמעותי ובלעדי, כזה שהצריך דיווח לרשם נותן שירותי מטבע, ואי הדיווח על ידי המשיבים נעשה במודע ובכזב, ניתן לבסס במספר אופנים:
א. הודעות עבר של המשיבים 1 ו-2 אשר מתייחסים לאופן הקמת הצ'יינג', חלקם בו, וחלקה של המשיבה 6.
ב. ראיות הנוגעות ללווים שהגיעו לצ'יינג', ואשר מסרו בחקירתם אודות היעדר יכולתה של המשיבה 6 לקבל החלטה מכל סוג בצ'יינג (המבקשת הפנתה לטבלת "לווים ונסחטים" שערכה).
ג. שיחות שהוקלטו בהאזנות סתר, ואשר מהן עולה כי המשיב 1 רחוק מלהיות שליח ומסייע כפי שהגדיר עצמו במהלך הביקורת שנערכה בצ'יינג' על ידי הנש"מ, וכך גם המשיב 2, וכי מדובר במי שהם מנהלים מרכזיים בצ'יינג'.