לנוכח כל אלה טענה המבקשת כי מנעד תגובות המשיבים 1 ו-2 באשר לחלקם בצ'יינג' נע בין כך שהגדירו עצמם כשליחים של הצ'יינג' אשר שייך למשיבה 6, לבין העובדה כי בשתי הזדמנויות ציינו המשיבים 1 ו-2 כי יש להם צ'יינג' – המשיב 1 בחקירה משנת 2011, והמשיב 2 בחקירה משנת 2012. כמו כן טענה כי אזכורי המשיבים 1 ו-2 כי יש להם צ'יינג' תאמו את המציאות בשטח.
- הודעות לווים ונסחטים אשר הגיעו לצ'יינג':
המבקשת טענה כי מהודעות הלווים והנסחטים (קלסר 28 וטבלת לווים ונסחטים) עולה כי חלקה של המשיבה 6 בניהול הצ'יינג' ובקבלת ההחלטות שבו היה מינימלי ביותר, וכי הניהול המהותי התבצע על ידי המשיבים 1 ו-2. לשם כך הפנתה המבקשת להודעות אלה:
הודעת איתמר כהן (אישום 10) בה ציין כי המשיבה 6 "דיברה בטלפון עם נועם והוא נתן לה אישור".
הודעת מתתיהו מרדכי (אישום 22) בה ציין כי "הכל דרך אבי. אי אפשר ללכת לאמא בלי לעבור דרכו".
הודעות איתן חברה (אישום 24) אשר מקריאתן כמכלול עולה הדומיננטיות של המשיבים 1 ו-2 אל מול היעדר הדומיננטיות של המשיבה 6.
הודעת מרדכי פחימה בה ציין כי בצ'יינג' "רק נעם היה מחליט לגבי השיקים".
הודעת שלמה אטון בה מסר כי "היא (משיבה 6) הייתה מתקשרת לאבי כמה ריבית לקחת לו על צ'ק והוא היה אומר לה...היא לא מחליטה, זה אבי ונעם".
הודעת שחר מירזהי בה מסר כי "אמא שלו הייתה עומדת רק בחלון של הקבלה ואבי היה יושב בחדרון הפנימי ומנהל את הצ'יינג".
המבקשת טענה כי המדובר בראיות ישירות של עדים אשר מסרו את התרשמותם הבלתי אמצעית בדבר שליטת המשיבים 1 ו-2 בצ'יינג', את האופן בו נהגו בהם המשיבים, וכי מסיכום ראיות אלו מתקבלת תמונה חד משמעית בדבר חלקה המינורי של המשיבה 6 בקבלת ההחלטות בצ'יינג', אל מול חלקם המכריע של המשיבים 1 ו-2 בניהול.
המבקשת ציינה כי לווים אחרים מסרו עדויות אשר ניתן ללמוד מהן בדבר אינדיקציות נוספות על התנהלות מרמתית של הצ'יינג': נחום דוד אשר לא זיהה חלק מהשיקים שנוכו בכרטסת שלו בצ'יינג'; אייל שירזי שכלל לא ידע מדוע יש כרטסת על שמו; מרדכי פחימה אשר לא זיהה חלק מהשיקים שנוכו בכרטסת שלו בצ'יינג'; כך גם מרבי אינדיזאשווילי אשר לא ידע מהיכן השיקים הרשומים על שמו בכרטסת, וכן מאור אוחנה ועמוס ברדה.
- האזנות הסתר בדבר שליטת המשיבים 1 ו-2 בצ'יינג'
המבקשת טענה כי גם שיחות שהוקלטו בהאזנות הסתר מגלות תמונה לפיה למשיבה 6 לא הייתה כל יכולת שליטה וניהול בצ'יינג', כמו גם ידע אודות תפעולו, והיא נזקקה לאישור המשיבים 1 ו-2, לפני כל פעולה, לפני כל ניכוי שיק, לפני כל מתן כסף, ואפילו אישור בדבר שעות עבודתה. נטען כי התמונה המצטיירת אינה ממצבת את המשיב 1 כשליח כפי שטען.