מתוך התשתית הראייתית הלכאורית עולה כי בניגוד להצהרת המשיבה 6 במסמכים שהוגשו לרשם לנותני שירותי מטבע במשרד האוצר לפיה היא נושאת המשרה של העסק למתן שירותי ניכיון שיקים והמרה, קיימות ראיות לכאורה, מסוגים שונים, התומכות זו בזו, לכך כי המשיבים 1 ו-2 היו הלכה למעשה בעליו של הצ'יינג', הם אלה שניהלו אותו והיו בעלי הסמכות לקבל החלטות בדבר פעילותו, לרבות ניכיון שיקים ומתן הלוואות. ראיות אלה עולות הן מהודעות שנגבו מהמשיבים 1 ו-2 בעבר לפיהן ייחסו הם את הצ'יינג' כעסק השייך להם ומהודעות שמסרו לקוחות של הצ'יינג' על התנהלותם מול המשיבים 1 ו-2 ועל מעמדה השולי והמינורי של המשיבה 6.
עיגון לראיות העולות מאותן עדויות נמצא בראיות אובייקטיביות בדמות סדרה של שיחות שנקלטו בהאזנת סתר ואשר רוכזו בטבלת "שיחות ה"ס- שליטת משיבים 1 ו-2 בצ'יינג'" שערכה המבקשת בקלסר 27. עיון בשיחות תכופות אלה משרטט תמונה לפיה המשיבים 1 ו-2 היו בעלי השליטה המהותית בצ'יינג', הם שאישרו ניכיון שיקים ומתן הלוואות ללקוחות והורו הוראות למשיבים 6 ו-7 בעניינים אלה ובענייני משכורת למשיב 4 (שיחה 1978). משיחות אלה עולה כי המשיבים 5 ו-6 פנו למשיבים 1 ו-2 על מנת לקבל הוראות (שיחות 838, 858, 1889+1891, 1916, 1976, 2175, 3065, 3310, 3388, 5540, 4490, 13031, 14786, 14290, 15444, 4550, 6510, 18538), אף ננזפים על ידי המשיב 1 (שיחות 852, 5986, 7676), המשיבה 6 מבקשת רשות מהמשיב 1 לצאת מהעבודה (שיחה 372), והמשיב 1 קובע את שעות העבודה של הצ'יינג' (שיחה 28).
משיחות אלה אף עולות ראיות לכאורה לכך כי פעילות הצ'יינג' הייתה מעורבת וכללה גם ניכיון שיקים וגם מתן הלוואות, וכי עסקאות מתן ההלוואות נעשו במסגרת הצ'יינג'.
ההגנה הפנתה לשיחות מסוימות מתוך השיחות שהציגה המבקשת וטענה כי הקשר הדברים שונה וכי מדובר בשיחות בין בני משפחה לטובת תפעולו של הצ''ינג' כעסק משפחתי, אשר בני המשפחה כולם נוטלים חלק בגיוס לקוחות לצורך השאת רווחיו והקטנת סיכוניו, תוך שהשליטה בעסק נותרה בידי המשיבה 6. סבורני כי לתזה של ההגנה אין אחיזה בתשתית הראייתית הלכאורית. מכלול הראיות מצביע על כך שתפקידה של המשיבה 6 היה זוטר וכי מי שניהלו בפועל את הצ'יינג' הן בניכיון שיקים והן במתן הלוואות היו המשיבים 1 ו-2, תוך שמעורבותם בו הייתה מרכזית, עמוקה ודומיננטית. אין חולק כי המשיבה 6 הייתה נוכחת בצ'יינג' ועבדה בו וכי הייתה מעורה בנעשה בו והכירה את עבודתה, אלא שהמצג לפיו היא זו שעמדה בראשו ואילו המשיבים 1 ו-2 סייעו לה רחוק מהתמונה המתקבלת ממכלול הראיות.