א. ביום 19.04.2012 פתחה משיבה 6, עבור המשיבים 1 ו-2, חשבון בבנק הדואר שמספרו 22994940, ודיווחה בכזב כי היא הבעלים והנהנה היחיד בחשבון וכי הוא למטרת ניהול צ'יינג' (להלן: "חשבון בנק הדואר"). כתנאי לפתיחת חשבון הצ'יינג', נדרשה והציגה המשיבה 6 את הרישיון שהתקבל במרמה.
ב. ביום 12.01.2013 פתחה המשיבה 6, עבור המשיבים 1 ו-2, חשבון בבנק לאומי שמספרו 33163/51 בסניף 863 (ככר סירן) (להלן : "חשבון ככר סירן"). המשיבה 6 דיווחה בכזב כי היא הבעלים והנהנה היחיד בחשבון. בעת פתיחת החשבון, הסתירה המשיבה 6 מבנק לאומי כי המדובר בחשבון בנק שאמור לשמש את הצ'יינג', וכפועל יוצא נפתח החשבון כחשבון עסקי, ולא כחשבון נש"מ. באופן זה מנעה המשיבה 6, על דעתם של המשיבים 1 ו-2, את אפשרות הפיקוח והדיווח של בנק לאומי על פי הצו.
ג. ביום 22.07.2013, פתחה המשיבה 6, עבור המשיבים 1 ו-2, חשבון בבנק לאומי שמספרו 141400/49 בסניף 858 (חולון) (להלן: "חשבון הצ'יינג'"), ובו דיווחה בכזב כי היא הבעלים והנהנה היחיד בחשבון, וכי החשבון הוא למטרת ניהול הצ'יינג'. כתנאי לפתיחת חשבון הצ'יינג', נדרשה והציגה המשיבה 6 את הרישיון שהתקבל במרמה. בהמשך הועבר חשבון הצ'יינג' לסניף 821 של בנק לאומי, חשבון 110508.
החל מיום 19.04.2012, השלב בו החלו חשבונות הבנק המפורטים בסעיף 3 לעיל לשמש את הצ'יינג', ולאורך כל תקופת הפעלת הצ'יינג', קיבלו המשיבים 1, 2 ו-6 במרמה מבנק לאומי ומבנק הדואר (להלן: "הבנקים"), את הזכות להשתמש בחשבון הבנק עבור הצ'יינג', ואת הנחת דעתם של הבנקים כי השיקים המופקדים בחשבון כתוצאה מפעילות הצ'יינג', הם שיקים שהתקבלו אצל נותן שירותי מטבע רשום כדין, במסגרת פעילותו כדין, וכי ניתן לאשר הפקדת שיקים אלו בחשבון.
ביום 21.02.2014 הצהירה המשיבה 6 בחשבון הצ'יינג' כי המשיב 7 הינו מורשה בו, אשר רשאי לפעול ולבצע שורה של פעולות בחשבון הבנק, ובכללן הפקדות לחשבון, ומשיכת שיקים. ממועד זה ועד למעצרם של המשיבים 1 ו-2, ביצע המשיב 7 עבור המשיבים 1 ו-2 וארגון הפשיעה, שורה ארוכה של פעולות בחשבון הצ'יינג', ביודעו כי הכספים המופקדים בחשבונות הינם רכוש אסור המהווה פרי עבירה.
מלוא תמורת השיקים שנזקפה לזכות הצ'יינג' בחשבונות הבנק, מהווה רכוש שנתקבל כתוצאה מהמרמה כלפי רשם נותני שירותי המטבע, כאמור באישום השני, וכלפי הבנקים כאמור באישום זה, ולפיכך מהווה "רכוש אסור" כמשמעותו בסעיף 3 לחוק.