היקפו של הרכוש האסור בחשבונות הבנקים הינו, כדלקמן:
א. בחשבון בנק הדואר הפקידו המשיבים בין השנים 2012-2013 רכוש אסור בסך 116,067 ₪, ומשכו רכוש אסור בסך 97,113 ₪.
ב. בחשבון ככר סירן הפקידו המשיבים בין השנים 2012-2013 רכוש אסור בסך 4,895,771 ₪, והעבירו רכוש אסור בסך 63,690 ₪.
ג. בחשבון הצ'יינג בסניף 858 הפקידו המשיבים בין השנים 2013-2016 רכוש אסור בסך 35,383,449 ₪, והעבירו רכוש אסור בסך 25,707,595 ₪.
ד. בחשבון הצ'יינג בסניף 821 הפקידו המשיבים בשנת 2016 רכוש אסור בסך 12,910,590 ₪ והעבירו רכוש אסור בסך 11,978,771 ₪.
המשיבים 1, 2, 6 ו-7 ביצעו פעולות ברכוש האסור בכך שהפקידו והחזיקו את הרכוש האסור בחשבונות הבנק, בהם הצהירו כי המשיבה 6 היא הנהנית היחידה, והעבירו רכוש אסור מחשבונות הבנק לחשבונות אחרים ולשימושם הפרטי ולצורך קידום ארגון הפשיעה.
במעשיהם המפורטים לעיל, קיבלו המשיבים 1, 2, ו-6 במרמה בנסיבות מחמירות את הסכמות הבנקים לפתיחת חשבונות בנק, הפעלת החשבונות והאפשרות להפקיד בהם שיקים. הנסיבות המחמירות באות לידי ביטוי בעובדה כי המרמה בוצעה כלפי תאגיד בנקאי, תוך דיווח כוזב במסמכי תאגיד לבנקים ומתוך כך לרשות לאיסור הלבנת הון על אודות כלל מחזור פעילותם העסקית, המהווה הלכה למעשה פעולות ברכוש אסור, והכל במסגרת פעילותו וקידומו של ארגון פשיעה.
בשימוש הכוזב בחשבונות בנק, הפרו המשיבים 1, 2, 6 ו-7 איסור עשיית פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור, בבצעם פעולה ברכוש אסור בהיקפים האסורים לפעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון.
בהסתירם מהבנקים את עובדת היותם של המשיבים 1 ו-2 נהנים בחשבון, ובדיווחם הכוזב אודות המשיבה 6, עשו המשיבים פעולה במטרה שיהיה דיווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון.
- המבקשת טענה כי התשתית הראייתית בידה מבססת סיכוי סביר להרשעת המשיבים 1, 2, 6 ו-7 במיוחס להם באישום זה. לטענתה, לאחר שביססה לכאורה בראיות את שליטתם הבלעדית של המשיבים 1 ו-2 בניהול הצ'יינג', הרי שניהול חשבונות הבנק של הצ'יינג' בלא לעדכן את הבנק בזהות בעלי העניין האמיתיים בחשבון, הינו המשך ישיר ורציף של הסתרת המשיבים מגורמי הפיקוח – הן הרשם לנותן שירותי מטבע והן הבנק בהיותו מוסד בנקאי הנדרש לדיווח תקין והולם בדבר חשבונות המתנהלים בו, ובייחוד זהות בעלי העניין והנהנים בחשבון.
באשר לחשבונות הבנק המפורטים באישום טענה המבקשת כדלקמן: