באשר למשיב 2 טענה המבקשת כי בניגוד לטענה לפיה ניסים דרש מחוקריו טובת הנאה בתמורה למסירת גרסה המפלילה את המשיבים 1 ו-2, אין בעדותו ניסיון מצדו להשיג טובת הנאה כנטען. המבקשת הפנתה לעדותו של ניסים (עמ' 1 שורה 26, עמ' 3 שורה 7 ועמ' 6 שורות 5-9) וטענה כי כבר בתחילת עדותו הביע העד נכונות לשתף פעולה ללא קשר למתן הבטחה לסיוע בוועדת שליש. נטען כי ב"כ המשיב 2 ניסה ל"גמד" את טיבה של התקיפה וטען כי ניסים אמר שמדובר ב"נגיעה קלה ברגל", אולם אין לכך יסוד בעדותו של ניסים אשר אישר קיומה של תקיפה באמצעות אלה טלסקופית. נטען כי ב"כ המשיב 2 התעלם מעדותה של שלי ציון אודות האיום שהפנה המשיב 4 כלפי אביה על רקע ההלוואות וכן התעלם מעדותו של יאיר מדעי ביחס לאירוע התקיפה.
- למשיבים 1 ו-2 מיוחסת עבירה של סחיטה בכוח ועבירה של סחיטה באיומים שהובילה לכדי מעשה, שתיהן במסגרת ארגון פשיעה. למשיב 4 מיוחסת עבירה של סחיטה באיומים שהובילה לכדי מעשה.
לאחר שבחנתי את התשתית הראייתית הלכאורית שהציגה המבקשת ואת טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש בידי המבקשת ראיות לכאורה המבססות סיכוי סביר להרשעת המשיבים 2 ו-4 בעבירות המיוחסות להם באישום זה. ראיות אלה מבוססות על גרסתו של ניסים, המחוזקת בגרסאותיהם של חיים, שלי ויאיר כפי שפורט לעיל.
על מעשה הסחיטה בכוח נגבו הודעות מניסים ויאיר כעדי ראייה לאירוע. הודעות אלה תואמות זו את זו ועל פיהן הגיע המשיב 2 לדירה של יאיר, שבה התגורר באותה העת ניסים והכה אותו בברכו השמאלית באמצעות אלה מברזל.
על מעשה הסחיטה באיומים שאירע כשנתיים לאחר מכן מסר ניסים שבמהלך שיחה טלפונית אמר המשיב 2 לניסים כי אם לא ישלם "נבוא אליך, נזיין אותך, כדאי שתשלם". עדותו על אירוע נוסף שבו הגיע המשיב 4 לביתו, דפק בחוזקה על דלתו וצעק לו לפתוח את הדלת וכי "אנחנו נזיין אותך" נתמכת בעדותו של בתו, שלי ציון, שלדבריה הייתה עדה לכך.
דברי האיום המיוחסים למשיב 2, על רקע מעשה התקיפה, אינם יורדים כדי קללות אלא עולים כדי איומים הכוללים דרישה לתשלום כסף ואזהרה מפני פגיעה, ככל שלא יבוצע התשלום. אף האמרה המיוחסת למשיב 4 עולה, בנסיבות המתוארות, כדי איום ואינה מהווה קללה או סגנון דיבור.
המסגרת הנסיבתית שבה אירעו אירועי הסחיטה ואשר עליה העיד ניסים נתמכת בעדותו של אחיו חיים, אשר את חובו אולץ ניסים לשלם למשיבים 1 ו-2.