אין מקום לטענת ההגנה כי ניסים לא פחד מהמעשים המתוארים ולא חש מאוים. הודעתו של ניסים מלמדת על תחושת הפחד שחש כתוצאה מכך ואשר בגינה שילם למשיבים 1 ו-2 את החוב. כך או כך, קיומו של יסוד האיום נבחן על פי מבחן אובייקטיבי. בהתאם לכך, ההקשר הנסיבתי של השתלשלות האירועים מלמד כי קיימות ראיות לכאורה לכך כי המדובר באיום אשר כוון לשלול מניסים את יכולת הבחירה, להפחידו ולהניעו לשלם את החוב, תוך הפעלת אלימות כלפיו ופגיעה בגופו.
בכל הנוגע למעורבותו של המשיב 1 באירועים נשוא האישום ומודעותו להם, אציין כי בהודעתו של ניסים עולה כי לדבריו הוא שוחח עם המשיב 1 בעניין דרישת התשלום ואמר לו כי אינו יכול לשלם את חובו של אחיו, וכי בעת שפגש במשיב 2 הוא התקשר למשיב 1 (עמ' 33-35 לתמליל חקירתו). סבורני כי אין די במסד ראייתי זה כדי לבסס פוטנציאל הרשעתי בעבירות המיוחסות למשיב 1 באישום זה.
טענות ההגנה הנוגעות למהימנותו של ניסים, על רקע עברו הפלילי הנטען, מקומן להישמע במסגרת ההליך העיקרי. בהקשר זה יצוין כי גרסתו של ניסים חוזקה על ידי גרסאות עדים נוספים ולא נמצאו בה סתירות גלויות על פניהן. המבקשת הפנתה בתגובתה לטיעוני ההגנה להודעתו של ניסים, וסבורני כי יש בכך מענה השולל יסוד לטענה כי העד שיתף פעולה במטרה לזכות בטובת הנאה.
באשר למשיב 4, נטען כי לא נחקר בגין אישום זה ועל כן הופרה זכותו להליך הוגן באופן המצדיק את ביטולו של אישום זה בעניינו. טענה זו היא טענה למחדל חקירתי אשר מקומה להתברר בהליך העיקרי, כפי שהובהר לעיל.
- אשר על כן, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה המבססות סיכוי סביר להרשעת המשיבים 2 ו-4 במיוחס להם באישום זה, הן בנוגע לעבירה של סחיטה בכוח והן בנוגע לעבירות של סחיטה באיומים, במסגרת ארגון פשיעה. לגבי המשיב 1 לא מצאתי לקבוע קיומן ראיות לכאורה באישום זה.
- אישום זה מיוחס למשיבים 1 ו-2.
- למשיבים 1 ו-2 מיוחסת עבירה של סחיטה באיומים בנסיבות ארגון פשיעה, לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין בנסיבות סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
- לפי כתב האישום, במהלך שנת 2007, במועד שאינו ידוע למבקשת במדויק, לווה ירדן ששון (להלן: "ירדן") מהמשיב 2 סך של 15,000 ₪. המשיב 2 סיכם עם ירדן כי ההלוואה תוחזר בתשלום חודשי בסך 1,500 ₪ (להלן: "ההלוואה"). במעמד לקיחת ההלוואה, הפקיד ירדן שיק נעדר פרטים וסכום, אצל המשיב 2 כפיקדון (להלן: "השיק").
לאחר מספר חודשים בהם שילם ירדן את ההלוואה, חדל ירדן מלשלם ונסע למספר שנים מחוץ למדינה. ירדן שב ארצה רק בשנת 2010.