בעקבות הפתק יצר ירדן קשר עם המשיב 2; "אמרתי לו איך מצאת אותי, אז הוא אמר לי רק בבטן של הדג אתה יכול להיעלם לי" (שם, עמ' 60 שורות 12-13) לדבריו, חזר להיות בקשר עם המשיב 2 לאחר שבכה והתנצל בפני המשיב 2 בדבר בריחתו, כאשר המניע האמיתי להתנהלותו זו של ירדן הינו "בכיתי וזה כי פחדתי שהוא יעשה לי משהו" (שם, עמ' 18 שורות 36-37). מאז שילם ירדן למשיב 2 סך 400 ₪ כל חודש.
המבקשת טענה כנסיבה נוספת הראויה לציון כי בשלב מסוים התברר לירדן כי המשיב 2 אשר החזיק בשיק שלו, הגיש תביעה נגדו בלשכת הוצאה לפועל על סך 32,000 ₪ (הודעתו של יואל ברמי מיום 8.2.2017 שורות 196-200). מסמכי התביעה אשר קיימים בתיק החקירה מלמדים כי זו הוגשה בשנת 2013 על ידי יואל ברמי (מזכרו של רס"מ דן ליש מיום 21.2.2017). כאשר ירדן גילה הדבר, ובמקביל לעובדה ששילם למשיב 2 את החזרי ההלוואה, שב ירדן וביקש מהמשיב 2 כי יבטל את התביעה בהוצל"פ. ומה עשה המשיב 2? "הוא רצה את הכסף הזה כנגד, הוא רצה את הסכום הזה כנגד...אתה תשלם את כל השלושים ושתיים במכה, הבנת?" (שם, עמ' 42, שורות 15-19). לטענת המבקשת, המשיב 2 עשה שימוש באמצעי לגיטימי של הגשת תביעה כספית נגד חייב במסגרת הליכים משפטיים מקובלים, כאמצעי לחץ על ירדן על מנת לדרוש ממנו כספים נוספים, מעבר לסכום ההלוואה, בתמורה לביטול התביעה.
באשר לחלקו של המשיב 1, טענה המבקשת כי ירדן ציין שהוא מתייחס למשיבים 1 ו-2 כאל אחד, שכן "זה תמיד אבי ונועם. זה בא בבילד – אין" (הודעת ירדן מיום 24.1.2017, עמ' 7, שורה 213).
המבקשת טענה כי אם לא די בגרסתו הסדורה והמעוררת אמון של ירדן בדבר הפחד שחש מהמשיב 2, והאיום שהושמע כלפיו מצדו כדי לבסס ראיות לכאורה באישום זה, אזי ישנן שיחות שהוקלטו בהאזנת סתר אשר מלמדות על הקשר שהיה בין המשיב 2 לירדן. לירדן בחקירתו הושמעו חלק מהשיחות, והוא אישר כי הוא הדובר וכי שוחח עם המשיב 2 (שם, עמ' 40, 42, 44, 46, 49, 51 ו-54).
שיחות אלו מחזקות, לטענת המבקשת, את גרסת ירדן בדבר עצם קיומה של ההלוואה ובדבר העובדה כי למעשה המשיב 2 באמצעות תביעת ההוצאה לפועל סחט אותו בתשלום סכומים גבוהים יותר מגובה ההלוואה המקורי:
שיחה 8693, עמדה 180027 מלין ירדן כלפי המשיב 2 כי "אתה שם לי רגל, אתה אומר לי תן לי סכום שהוא בריוני שאני לא יכול להביא אותו במכה בחיים בשום מצב, בשום מצב...".
שיחה 9258, עמדה 180027 בה מתחנן ירדן בפני המשיב 2 כי "רק תארגן לי את המכתב, אני אביא לך את הכסף". ירדן הסביר בחקירתו כי הכוונה למכתב בדבר ביטול התביעה (שם, עמ' 45, שורות 34-35).