וכן נקבע:
"מקום בו לא הוכחה מעורבות ישירה של צמרת הארגון במעשים הפליליים שביצעו הכפופים לה, לא תוטל על אנשיה אחריות למעשים אלה. הדין יבוא עמם חשבון אך על מעשיהם שאִפשרו את קיומו של הארגון. בדומה, פעילים בארגון ששלחו ידם בעבירות יוחזקו חייבים אך בגין המעשים שהם עצמם ביצעו, ועצם חברותם בארגון לא תהיה כשלעצמה עבירה. בסוגיה אחרונה זו – אי השתתה של אחריות פלילית בגין חברות בארגון גרידא, עמד לנגד עיניו של המחוקק התרחיש של ארגון פשיעה העוסק גם בפעילות חוקית, ובו חברים שאינם נוטלים חלק בעשייה האסורה" (עניין זוארץ, פסקה 43).
כמו כן ראו ע"פ 6717/09 אוזיפה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6.12.2010), שבו נפסק כך:
"אכן, המחוקק נדרש למסגרת משפטית שתהווה מענה הולם לאתגרים שמזמנת המציאות. הוא צייד את רשויות האכיפה בכלים מתאימים להתמודדות עם המאפיינים הייחודיים לארגוני הפשיעה, אשר מבטאים גם את החומרה היתרה שרואה הוא בפעילותם. החוק קובע כעבירה פלילית התנהלות נמשכת של מי שתרומתו לביצוע העבירות מתקיימת ביחס לפעילות הנמשכת כמכלול. הוא משקיף על פעילותו העבריינית של ארגון הפשיעה – לרבות פעילות נושאי התפקידים העיקריים בו – לא מבעד לעדשה המצטמצמת לפרט הבודד או למעשה הבודד, אלא מבעד לעדשה הבוחנת את פעילות הארגון כמכלול, כמנגנון המניע פעילות עבריינית שלמה ומתמשכת. העובדה שלא תמיד ניתן לבודד את רכיבי הפעילות האמורה ולייחסם לכל אחד מהמעורבים בה במסגרת הארגון נובעת מהיות הארגון שלם הגדול מסך חלקיו, במובנו הרע של דימוי זה. הויתור על דרישה למעורבות ישירה של ראשי הארגון בכל אחת מן העבירות המתבצעות לרוב על ידי דרגים אחרים בארגון אינו אלא התאמה של הדין הפלילי לתופעות עברייניות שנוצרו ואשר הכלים המשפטיים הקיימים בדין הפלילי לא יסכונו להן. ודוק: אין עסקינן בבעיה ראייתית גרידא אלא בסוגיה של המשגת הפעילות הפלילית המאורגנת ובקביעת הערכים המוגנים על ידי האיסור הפלילי (לדיון בסוגיה זו ראו גם בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי, תפ"ח (תל-אביב-יפו) 1068/05 מדינת ישראל נ' נאצר ([פורסם בנבו], 25.6.08)).
כפי שהובהר, הביקורת על דוקטרינת האחריות הסולידרית של קושרים נגעה בעיקר להטלת אחריות בפלילים על אדם שלא נטל חלק של ממש במעשה האסור. חוק מאבק בארגוני פשיעה, לעומת זאת, מזהה כמעשה אסור את עצם ההתארגנות. היותו של אדם חלק מהתארגנות שכזו, שפועלת לביצוע עבירות, היא הפוגעת בערכים המוגנים של החברה. נבהיר כי אנו ערים לקושי שיש בהגדרה כה רחבה כבחוק מאבק בארגוני פשיעה, כמו-גם לזהירות שיש לנקוט ביישומו. ואולם, הגם שאנו סבורים כי הקשר הפלילי מצוי בליבת פעילותו של ארגון הפשיעה, אין לראות את פעילות הארגון כקשר פלילי גרידא. אופיה השיטתי והמתמשך של פעילות ארגון הפשיעה, כמו-גם העובדה שמדובר בגוף מרובה איברים שלא כל חלקיו נדרשים לקחת חלק בביצוע הפיזי של העבירה, צובעות את פעילותו בגוונים שונים מאלה המאפיינים את הקשר הפלילי 'הרגיל'. שוני זה עומד ביסוד ההסדר המיוחד שקבע המחוקק כדי להתמודד עם מקרים אלה")פסקה 48 לפסק הדין).
- עולה אפוא כי על מנת להרשיע את ראשי הארגון בעבירות שבוצעו במסגרת הארגון על ידי חברי ארגון אחרים נדרשת הוכחת מעורבות ישירה של ראשי הארגון באותן עבירות.
דרישת המעורבות הישירה מעלה את שאלת אחריותו של מנהיג קבוצת עבריינים או ארגון פשע אשר אינו משתתף באופן פיזי בביצוע העבירה על ידי חייליו - כמבצע בצוותא.