באשר למשיב 4 טענה המבקשת כי נטען ש-מ.ל מסר גרסאות מפורטות המפלילות את המשיבים וכי אין מקום לטיעון כי הלה נסחט ולא הבין כי נסחט, אלא שלשיטת המבקשת מדובר במי שמסר גרסאות מפורטות ומפלילות נגד המשיבים.
- לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית המבססת סיכוי סביר להרשעת המשיבים 2-4 בעבירות המיוחסות לכל אחד מהם במסגרת אישום זה.
תשתית זו מבוססת על הודעות שמסר מ.ל בשנת 2014 בעקבות אירוע השוד ועל הודעותיו המבהירות משנת 2017; על חיזוק להן המצוי בהודעות ש.ל ודני כדורי וכן בממצאים ראייתיים נוספים הקושרים את המשיבים 2-4 לאישום ולמיוחס להם במסגרתו.
ב"כ המשיבים טענו כי אין לייחס מהימנות לגרסתו של מ.ל, אשר בשנת 2014 נחשד בביום השוד, משום סתירות בין הגרסה שמסר בשנת 2014 לבין הגרסה שמסר בשנת 2017 ותמיהות העולות מהן ומשום שהינו בעל אינטרס להפליל אחרים כמי ששדדו את כספו. בתוך כך טענו כי מ.ל מסר גרסאות שונות באשר לאירועים המתוארים באישום ובאשר לאירוע השוד במיוחד, לגביו מחזיק הוא במניע מובהק להתחמק מאישום בגין ביום שוד וגניבה ממעביד.
כידוע בשלב דיוני זה של בחינת הראיות במצבן הגולמי אין להידרש לשאלות של מהימנות ומשקל, פרט למקרים בהם מתגלות סתירות גלויות על פניהן. בחנתי את הסתירות עליהן הצביעו הסניגורים, שחלקן לא מוכחשות מצד המבקשת, ולא מצאתי כי מדובר בסתירות מהותיות היורדות לשורשו של עניין והמגלות עדות בלתי מהימנה על פניה, בשים לב לשלב הדיוני בו עסקינן. סבורני כי אין בסתירות האמורות כדי לפגוע בגרעין עדותו של מ.ל ביחס לאירועים השונים המתוארים באישום. החוקרים הטיחו את הסתירות במ.ל והסבריו אינם מחלישים את ליבת עדותו. כך הוא באשר לסתירות בין גרסאות שמסר מ.ל שעיקרן בעניין מועדי האירועים, זהות האדם שהכיר לו את המשיב 2, מספר האנשים שתקפו אותו באירוע בשכונת התקווה, מיקום התיק שנשדד ממנו, זהות המעורבים בשוד כשמ.ל מסר את שמו של שרון סולטן שלו חייב כספים, מספר ההלוואות שנטל מדני כדורי והסיבה לנטילתן. כך הוא אף באשר לתמיהות העולות מגרסתו של מ.ל כשמסר שלמרות חששו כי המשיבים יפגעו בבתו לא שב לביתו מיד לאחר אירוע השוד, כשמסר כי ביום בו אירע השוד ביצע שליחות לסכום כסף מקסימלי ולנוכח בקשתו להלוואה נוספת מהמשיב 2. ההגנה טענה כי תמיהה נוספת באשר לגרסתו של מ.ל בנוגע לאירוע השוד עולה מתוך צפייה בסרטון המתעד אותו יורד מהאופנוע ברחוב אימבר בפתח תקווה, בו לטענתה תועד מ.ל סורק את האזור ובכך ללמד כי ביים את השוד. סרטון זה לא הוצג לעיוני, ואולם אף אם המתואר על ידי ההגנה תואם את המתועד, אין בכך להחליש את התשתית הראייתית המבוססת על גרעין עדותו של מ.ל. ההגנה הוסיפה וטענה כי בשיחת טלפון שקיים מ.ל עם המשיב 2 במהלך החקירה מיום 2.1.2014, המתועדת בהודעתו של מ.ל מאותו היום, עולה כי מ.ל הטיח במשיב 2 את מעשי האיומים על ידי אנשים מטעמו, ואילו המשיב 2 הציע לו עזרה. לטענת ההגנה יש בכך ללמד כי המשיב 2 לא ידע על אירוע השוד, אלא שטענה זו מתעלמת מדברי מ.ל במלואם (שורות 125-130) בהם מסר כי במהלך השיחה המשיב 2 "הבין שמשהו מסריח פה ואז הוא התחיל לדבר אחרת ואמר לי בוא אני יגן עליך מה הבעיה אני יעזור לך".