באשר לתחושותיה במפגש זה – "שבאים אליך הביתה שני אנשים, שאחד אתיופי והשני יש לו חזות קצת של אה...איך אני אגיד את זה? של...אתה יודע של בעייתי משהו, אין להם סיבה לבוא אלי ולהגיד לי הם חברים של בעלי, אני מכירה את כל החברים של בעלי" (תמליל גלית, עמ' 86, שורות 33-34, עמ' 87 שורות 1-3).
המבקשת טענה כי למעשה המשיב 2 הגיע בלוויית המשיב 5 לביתה, בלא תיאום מוקדם ובהפתעה באופן שקשה לקבל כי המדובר במפגש חברי, וממילא בהמשך חקירתה ציינה גלית כי התנהגותו של המשיב 2 היא "כמו עבריין" (תמליל גלית, עמ' 27, שורות 22 ו-27).
גלית ציינה בחקירתה כי הייתה חייבת לשקר למשיב 2 על מנת שלא ייכנס לביתה (תמליל גלית, עמ' 28, שורה 25) ומסרה לו בכזב כי בעלה איננו בבית וכי השניים נפרדו לאור החובות בהם הוא נתון (תמליל גלית, עמ' 27, שורות 33-34, עמ' 28 שורות 2-5). חרף זאת, שאל המשיב 2 את גלית כיצד בדעתה להחזיר את הכסף שבעלה חייב, והיא השיבה לו "ממני הוא לא יראה ריבית" (תמליל גלית, עמ' 29, שורות 13-16) וכן "אמרתי לו שאנסה להחזיר לו את מה שאני אוכל...אמרתי לו תחכה חודש חודשיים. הייתי צריכה שהוא יעוף משם" (תמליל גלית, עמ' 31, שורות 6-11).
איתמר מסר בחקירתו כי לאחר ביקור המשיב 2 בביתו יחד עם המשיב 5, התקשר למשיב 2 והשניים ניהלו שיחה בעלת טונים גבוהים, כאשר המשיב 2 איים עליו כי במידה ולא ישלם "יפגשו אותך ויזיינו אותך" (תמליל איתמר, עמ' 25, ש' 14, 23-22 ו-27). יצוין, כי לאחר מספר ימים שב והתקשר המשיב 2 לאיתמר, התנצל על הטונים בשיחה, אולם הודיע לו כי עליו להמשיך לשלם את הריביות (תמליל איתמר, עמ' 25, שורות 38-37), כפי שאכן נעשה.
בנוסף, סיפרה גלית כי ביוני 2016 התקשר אליה המשיב 2 (שיחה מס' 6639, מהאזנת סתר 180027), בנוגע לחוב. במהלך השיחה הבהירה גלית למשיב 2 כי הוא יכול לפנות להוצאה לפועל, שכן אין לה ולבעלה אפשרות לשלם את החוב. בתגובה ענה לה המשיב 2: "...אנשים יפגשו אותו ברחוב, מה יהיה איתו? זה לא פתרון, צריך לבוא לאנשים עם פתרונות...להגיד לי יש לך צ'ק לך תתבע אותו זה לא להביא לי פתרון...כי זה לא הדרך שלי". המבקשת טענה כי מעבר לשיחה הכוללת משפטים מאיימים, הרי שהתייחסותו של המשיב 2 כאילו תביעת שטר איננה דרכו, מעידה לאין ערוך על מסוכנותו של המשיב 2, ועל כך שדרכו בפתרון חובות הינה בדרכי אלימות.
כך גם התבטא המשיב 2 בשיחה כי אנשים עלולים לפגוש את איתמר ברחוב, וכי חוותה שיחה זו כ"סוג של איום" (תמליל גלית, עמ' 67 שורה 31), וכי הרגישה במהלך השיחה שהמשיב 2 מנסה לסחוט אותה "הוא מנסה לסחוט...אין לך מרחב נשימה" (תמליל גלית, עמ' 115, שורות 30-29 ועמ' 116, שורות 2, 7 לתמליל).