גב' מרדכי מציינת שהיא לא היתה ערה לצורך לציין עובדה זו כהחלטה נפרדת ומאוחרת יותר של הפרופ' מ. סולטמן והיא עשתה זאת בתום לב.
טו. המבקש הגיב לסיכומים שהוגשו מטעם המשיבים הן ביום 8.12.97 והן ביום 31.12.97 לאחר שקיבל את הפרוט' המקורי והוא מפרט בתגובתו זו באריכות את השגותיו כנגד העובדה שהפרוט' שוכתב, נערך מחדש, והמבקש מציין הבדלים שונים תוך השוואה בין הפרוט' המקורי שנכתב בדיון עצמו, לבין הפרוט' המועתק שהוא נספח 18 להמרצת הפתיחה.
כך, למשל, בין יתר הדברים, מצביע המבקש על כך שבעמ' 2 ש' 4 של הפרוט' המועתק נספח 18, השיבה המתרגלת לשאלה שהציג לה המבקש:נ כיצד היא יודעת שבכל הבחינה הוספו הרבה דברים אם היא לא קראה את כל הבחינה, ועל כך נרשמה בפרוט' המועתק התשובה הבאה:ב
"לא רציתי להחזיר את הבחינה עברתי על כולה זוכרת מהזכרון". (ההדגשה שלי - י.ג.).
לעומת זאת בפרוט' המקורי, בתשובה לאותה שאלה, נרשמה תשובת המתרגלת, גב' מיכל יצחקי, בעמ' 1 ש' 26, כך:ו
"לא רציתי להחזיר את הבחינה זוכרת מהזכרון".
כלומר, המבקש מצביע על תוספת בפרוט' המועתק שעשויה להיות לה משמעות במובן זה שנוספו לדברי עדת התביעה המלים "עברתי על כולה", מכאן עשוי לנבוע שהעדה קראה את כל הבחינה ויודעת באיזה הערות מדובר, לא כך כתובים הדברים בפרוט' המקורי.
עיינתי בטענותיו של המבקש. אינני סבור שבגלל דרך העתקה זו של פרוט' הדיון נגרם למבקש עיוות דין של ממש, אם כי, כמובן, הדרך הנכונה היא שהפרוט' אשר משמש את וועדת המשמעת ואת הצדדים, יהא, והדבר מובן מאליו, פרוט' אחד ויחיד (דהיינו ללא שלב נוסף שבו הפרוט' מועתק ולעתים מתווספות תוספות או הערות שאינן מופיעות בפרוט' המקורי.
בסעיף 10 (י"ב) של תקנון המשמעת נספח 5 נאמר, שבמהלך הדיון יירשם בידי המזכיר או בידי הממונה על המשמעת פרוט' שייחתם בידי הממונה על המשמעת.
ברור הוא שאם במהלך הדיונים ניתנת החלטה, כמו למשל, בדבר אי העדת עד זה או אחר (למשל, במקרה שבפנינו לגבי עדת ההגנה שרצה המבקש להעיד), החלטה כזו אמורה למצוא ביטוי בפרוט', הוא הדין כשמתקבלת ראיה בסמוך לאחר הדיון, כמו למשל, בעניננו מכתבה של המזכירה גב' פייביש, נספח 19 להמרצה.
כפי שציינתי הפרוט' העומד לרשות הצדדים חייב להיות פרוט' המשקף נאמנה את אשר היה במהלך הדיון, ואין מקום לשינוי או תוספת בפרוט' מועתק לעומת הפרוט' המקורי, וכל שינוי או תוספת יכולים להתבצע רק על ידי החלטת הדיין המשמעתי.