בעניננו אינני סבור שבענין זה נגרם עיוות דין למבקש.
טז. תמצית הטענות של המבקש כנגד פסק הדין המשמעתי:נ
- הרשעתו נגועה בפגמים היורדים לשורשו של ענין בניגוד לכללי הצדק הטבעי, ובניגוד לכללי דיון נאותים, ועקרונות משפטיים המחייבים את רשויות המשמעת.
- פסק הדין טומן בחובו טעויות משפטיות המוכחות מתוכו וגלויות על פניו כשעקרי המשפט הפלילי והנשיאה בנטל ההוכחה חלים על רשויות המשמעת.
- שני הקורסים נפסלו שלא כדין ועל האוניברסיטה לבדוק את מבחן הביניים שביצע בקורס משפט ציבורי.
- הכרעת הדין פורסמה בפומבי שלא כדין, ובמיוחד תוך ציון שמו המפורש.
- ההוראות הדיוניות של תקנון המשמעת החדש חלות בענינו של המבקש במקום ההסדרים שבתקנון הישן, כמו כן טוען המבקש לפסלותם של 7 מן הסעיפים בתקנון הישן בגלל קיפוח והפרת כללי הצדק הטבעי.
יז. תמצית טענות המשיבים:ב
- מדובר בטריבונל משמעתי פנימי של גוף וולונטרי ומגמת הפסיקה היא שלא להתערב בשלטון העצמי של גוף היודע יותר טוב מאחרים מה הראוי מבחינתו.
יחד עם זאת, בתי המשפט התערבו בהליכים פנימיים כאלה במקרה של חריגה מסמכות או אי הפעלת סמכות ופגיעה בעקרי הצדק הטבעי.
- כמו כן מציין ב"כ המשיבים על יסוד ע.א. 89/674 טורטן נגד ההתאחדות לספורט, מ"ה (2) פד"י, עמ' 715, דברי כב' השופט מ. בן-יאיר, וכב' השופט ד"ר ד. ביין בה"פ 93/1393, נפאע נגד אוניברסיטת חיפה (לא פורסם) שיש לראות היבטים מסוימים של פעילויות האוניברסיטה כפעילויות מונופוליסטיות ולכן קנה המידה שיש לאמץ הוא זה הקיים במשפט הציבורי לענין התערבות בהליכי טריבונלים מעין שיפוטיים ועילה כזאת היא עילה של אי סבירות מהותית.
טוען ב"כ המשיבים שבעניננו לא נפלו פגמים המצדיקים התערבותו של בית המשפט.
- לענין תקנון המשמעת אשר חל מציין ב"כ המשיבים שהאוניברסיטה מוסמכת לקבוע בתקנון הפנימי הוראות מעבר כפי שמצאה לנכון לקבוע בעניננו.
- ב"כ המשיבים מפרט את הטענות השונות שמעלה המבקש כנגד הליכי הדיון ועמדת ב"כ המשיבים היא שאין לקבל את הטענות, וגם אם נפל ליקוי בענין זה או אחר, הרי שנעשה הדבר בתום לב ומבלי שייגרם עיוות דין למבקש.
- גם אין לקבל את טענות המבקש בדבר קיום תנאים מקפחים בתקנון המשמעת.
- מצד המבקש קיים שיהוי והתנהגותו לאורך כל הדרך מצביעה על חוסר תום לב.
- ההליך המשמעתי שנערך למבקש עמד בדרישות עיקרי הצדק הטבעי, ניתנה למבקש הזדמנות ראויה להגן על עמדתו, להעיד, לחקור את עדת התביעה, להעיד עד נוסף מטעמו בנקודה שלא היתה רלוונטית, ואף לצרף ראיה נוספת מטעמו (מכתב המזכירה גב' פייביש) יומיים לאחר תום הדיון, והאוניברסיטה מצידה נהגה עם המבקש בהגינות לפנים משורת הדין, ואילו המבקש לא רק שלא העריך זאת, אלא גם ניצל זאת כדי לתקוף את המשיבים.
- אין ספק, כך טוען ב"כ המשיבים, באשמו של המבקש ואין זה המקרה הראוי להתערבות בית המשפט.
יח. אתייחס תחילה לשאלת מידת ההתערבות של בתי המשפט בטריבונלים משמעתיים פנימיים של ארגונים וולונטריים כדוגמת האוניברסיטה.