מכאן שבעניננו לא נגרם קיפוח למבקש, גם לעיצומו של ענין אין לאמר שלוח הזמנים שנקבע בתקנון הינו בלתי סביר, ולכן אין לראות בהוראה זו הוראה מקפחת.
כב. אשר לאי נוכחות המתלונן בדיון המשמעתי קובע סעיף 10 (י) של התקנון הישן כי בשעת הדיון בתלונה יהיו נוכחים התובע והנתבע. מכאן, שאין סעיף זה מחייב נוכחות המתלונן בדיון המשמעתי. לא היה בכך כדי לקפח את המבקש בעניננו, ומקובלת עליי עמדת ב"כ המשיבים לפיה המתלונן ד"ר בנדור לא בדק את הבחינה המקורית והמועתקת כי אם עוזרת ההוראה שאכן היתה עדת התביעה ואשר נחקרה על ידי המבקש, ואין בפרוט' הדיון וגם לא בהמרצת הפתיחה טענה מצד המבקש שהוא דרש במהלך הדיון המשמעתי את נוכחותו של המתלונן.
יצויין שבתקנון החדש נאמר בסעיף 9.9 כי בשעת הדיון בתלונה יהיו נוכחים התובע, המתלונן, הנתבע וכן תלמיד משקיף.
סעיף 10 (י) של תקנון המשמעת הישן איננו בגדר תנאי מקפח.
הוא הדין לגבי סעיף 10 (י"א) בו נאמר כי הממונה על המשמעת ינהל את הדיון ויקבל ראיות בדרך שנראית לו צודקת ויעילה, כשבתקנון החדש נאמר בסעיף 9.15 שהממונה על המשמעת ינהל את הדיון ויקבל ראיות בדרך שנראית לו צודקת ויעילה תוך הקפדה על כללי הצדק הטבעי.
הגם שתוספת אחרונה זו בדבר הקפדה על כללי הצדק הטבעי אינה מופיעה בסעיף 10 (י"א) של תקנון המשמעת הישן, הרי מקובלת עליי עמדת ב"כ המשיבים שהקפדה כזו מחויבת גם אם היא לא נאמרה במפורש, ואין המדובר איפוא בתנאי מקפח. גם שאר הסעיפים להם טוען המבקש אינם בגדר תנאי מקפח.
כג. המבקש טען, בין יתר הדברים, שיש להחיל בענינו את תקנון המשמעת החדש שנכנס לתוקף ביום 1.8.96, דהיינו, לפני מועד הדיון המשמעתי שהתקיים ביום 19.8.96, שכן התחולה של הוראות דיוניות היא מידית.
אינני מקבל טענה זו ואינני סבור שקיימת סיבה כלשהי להתערב בהחלטת האוניברסיטה כאשר ראתה לנכון לקבוע מפורשות בסעיף א' (2) של תקנון המשמעת החדש כי:
"על עבירות שנעברו לפני כניסת התקנון לתוקפו יחולו הוראות תקנון המשמעת שהיה בתוקף בזמן שנעברה העבירה".
אכן, בתקנון המשמעת הישן (נספח 5) נאמר בהוראות מעבר סעיף 19 כי בענינים מהותיים יחול התקנון שקדם לו, זאת לגבי עבירות שבוצעו לפני שתקנון המשמעת נכנס לתוקף, ואילו בענינים דיוניים יחולו הוראות התקנון נספח 5.
במובחן מכך נאמר במפורש אחרת בתקנון המשמעת מיום 1.8.96 (נספח 6), ואין כל פגם בכך שהאוניברסיטה מצאה לנכון לקבוע זאת בהוראה ברורה.