הגב' פייביש מציינת באותו מכתב שנבצר ממנה לעזוב את המשרד על מנת להעיד ומכתב זה מאוזכר בפרוט' המועתק של הדיון המשמעתי עמ' 4 (נספח 18 של המרצת הפתיחה).
ה. המבקש הורשע בדיון המשמעתי, נימוקי ההרשעה בכתב יד צורפו על גבי טופס מזכר כנספח 20 להמרצת הפתיחה, ופסק הדין המודפס הינו מתאריך 17.9.96 (נספח 24 של המרצת הפתיחה).
המבקש הורשע והוטל עליו עונש של ביטול הקורס משפט ציבורי, ביטול הקורס פרשנות במשפט, והרחקה מן הלימודים לצמיתות על תנאי.
טוען המבקש שסגן הממונה על המשמעת נעתר לענין העונש לבקשתה של התובעת כפי שנרשמה בראש טופס המזכר, נספח 20 של המרצת הפתיחה, ומאידך לא נשמעו טיעוניו של המבקש לענין העונש.
לטענת המבקש על פי האמור בערעורו על פסק הדין של וועדת המשמעת, מיום 17.11.96 (נספח 26 א' של המרצת הפתיחה, עמ' 4) נודע לו על הרשעתו טלפונית על ידי מזכירת וועדת המשמעת שהודיעה למבקש כי התובעת כבר השמיעה טיעוניה לענין העונש באזני הפרופ' מ. סולטמן שנענה לדרישותיה של התובעת והטיל על המבקש את פסילת הקורס משפט ציבורי + קורס נוסף + הרחקה על תנאי, כל זאת מבלי שניתנה למבקש אפשרות לטעון לענין העונש.
נטען באותו עמ' 4 של ערעור המבקש (נספח 26 א') שהמבקש הופיע בפני הפרופ' מ. סולטמן כדי למסור לידיו אישית את הטיעונים לענין העונש, טיעונים המפורטים במכתב המבקש מיום 17.9.96 (נספח 21 של המרצת הפתיחה). באותו מכתב מציין המבקש כי הוא כותב את הטיעונים ביודעו כבר את העונש שהוטל עליו.
נטען בהמרצת הפתיחה שכאשר הביא המבקש את טיעוניו אמר לו הפרופ' מ. סולטמן שהוא כבר נתן יום קודם לכן את פסק הדין, פרופ' סולטמן הורה למזכירת וועדת המשמעת שלא לשלוח את הפצת פסק הדין, ואמר שיעיין בהשגות של המבקש לענין העונש.
במכתבו מיום 20.10.96 (נספח 25 של המרצת הפתיחה) מציין הפרופ' סולטמן שאכן גזר הדין ניתן מבלי שקרא את הטיעונים לעונש של המבקש, אך לעיצומו של ענין הוא לא מצא כל סיבה לשנות מגזר הדין.
כמו כן הסתבר שפסק הדין המרשיע נשלח למזכירות הפקולטה למשפטים ופסק הדין נתלה על לוח המודעות תוך ציון שמו המפורש של המבקש. לענין זה נשלח למבקש ביום 13.11.96 מכתב התנצלות של ראש מינהל הפקולטה, נספח 27.
ו. המבקש הגיש ערעור ביום 17.11.96 על פסק הדין של וועדת המשמעת (נספח 26 א') ולמעשה לפי התקנון שהיה בתוקף בזמן המעשה נשוא הדיון מדובר בבקשה לערער על פסק הדין לפי סעיף 16 א' של התקנון נספח 5.