במכתב מיום 25.11.96 הודיע יושב ראש וועדת הערעורים פרופ' רון רובין (המשיב מס' 4) למבקש (נספח 28 של המרצת הפתיחה) כי הוא לא מצא שיש מקום לקבל את הערעור ומקריאת כל החומר הוא השתכנע כמו גם הפרופ' מ. סולטמן, כי המבקש אכן ביצע את העבירה. לגבי נושא הטיעונים לעונש מציין המשיב מס' 4 שאין הדיין חייב לקבל טיעונים לעונש לפני החלטתו, דבר זה מופיע רק בתקנון החדש, ולמרות זאת הסכים הפרופ' מ. סולטמן לעיין בטיעונים של המבקש, אך לא מצא סיבה לשנות החלטתו ובאשר לפרסום פסק הדין בפקולטה למשפטים, הרי זה נעשה בשגגה ועל כך ניתנה התנצלות.
זו בתמצית מסכת העובדות העומדת ברקע המרצת פתיחה זו שהוגשה ביום 4.6.97.
להמרצת הפתיחה מצורפים 42 נספחים, ובהם גם תצהירו של המבקש מיום 21.5.97 (נספח 40), תצהירו של עד ההגנה שמסר עדות בדיון המשמעתי תומר שטרית (נספח 42), ותצהיר גב' אורנה פייביש שהוזמנה כעדת הגנה מטעם המבקש לדיון המשמעתי אך לא העידה שכן סגן הממונה על המשמעת קבע שישמע עד הגנה אחד בלבד (נספח 41), וראה לענין זה גם דברי העדה במכתבה מיום 11.11.96, נספח 26 ב'.
ז. בפנייתו לבית משפט זה עותר המבקש לסעדים הבאים:נ
להצהיר שהכרעת הדין של וועדת המשמעת מיום 19.8.96 מבוטלת מחמת פגיעה בכללי הצדק הטבעי.
להצהיר שוועדת המשמעת פעלה תוך חריגה מכללי דיון נאותים ומכללי הצדק הטבעי.
להצהיר שעקרי המשפט הפלילי, לרבות סוגיית נטל ההוכחה, חלים על רשויות המשמעת.
להצהיר על פסלות ההליך המשמעתי שנערך למבקש.
להצהיר על זכאות המבקש לציון 80 בקורס משפט ציבורי, לאור הציונים שהשיג במבחן השנתי הסופי, בתרגילים, ובעבודות.
להצהיר שהאוניברסיטה פסלה שלא כדין את מבחן הביניים שנערך למבקש ומוטלת עליה חובה לבדקו ולהעריכו בציון, וכן להצהיר שהציון בקורס תורת הפרשנות במשפט נפסל שלא כדין.
להצהיר שרשויות המשמעת והאוניברסיטה עשו עוול עם המבקש כשפרסמו ללא הצדקה את הכרעת הדין תוך ציון שמו המפורש מבלי שהדבר הותר ולחייב את רשויות המשמעת בפרסום תואם ומתקן.
להצהיר כי בענינו של המבקש חל תקנון המשמעת החדש שפורסם ביום 1.8.96 (נספח 6 להמרצת הפתיחה) ולהורות על פסלות הוראות מקפחות הכלולות בסעיפי תקנון זה המהווה חוזה אחיד או להצהיר על החובה לשנותם לפי כללי הצדק הטבעי, ולחילופין להצהיר על בטלות שורת הוראות בסעיפי התקנון הישן (נספח 5) בעילה דומה.
ח. מטעם המשיבים הוגשו 3 תצהירי תשובה. בתצהיר התשובה של סגן הממונה על המשמעת פרופ' מ. סולטמן נאמר כי עדות עד ההגנה מר תומר שטרית היתה בעיניו שולית, היא לא התייחסה לעובדות המקרה, והגם שמוכן היה לקבלה כנכונה, הרי חשיבותה פחותה, וכי הוא לא מצא לנכון לאפשר העדתה של תלמידה נוספת באותו ענין שולי הואיל והנקודה הובהרה, ולענין זה התבסס על סעיף 10 (י"א) של תקנון המשמעת (נספח 5) בו נאמר:ב