"הממונה על המשמעת ינהל את הדיון ויקבל ראיות בדרך שנראית לו צודקת ויעילה".
מציין הפרופ' מ. סולטמן בתצהירו כי הדיון בענינו של המבקש נמשך זמן רב בגלל התחכמויותיו וטרחנותו של המבקש שבעדותו והתנהגותו הותיר רושם בלתי מהימן לחלוטין, ואילו עדותה של עוזרת ההוראה היתה ברורה, מדויקת ומהימנה, תוך הסתמכות על מחברות הבחינה, ולא נותר ספק בעיני פרופ' מ. סולטמן כי המבקש עבר את העבירה של הונאה בבחינה.
עוד מציין פרופ' מ. סולטמן שיומיים לאחר הדיון התקבל מכתב המזכירה גב' לילי פייביש (נספח 19 בהמרצת הפתיחה), שהוא נספח מס/2 לתצהיר פרופ' מ. סולטמן. פרופ' מ. סולטמן הסכים כי מכתב זה יצורף לחומר הראיות כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפרוט' המועתק, נספח 18, עמ' 4.
פרופ' מ. סולטמן מציין שלאחר שהחליט להרשיע את המבקש, נתבקש האחרון להעביר את טיעוניו לעונש, אלה לא הגיעו, ולאחר שקיבל את הטיעונים לעונש מצד התובעת, כתב פרופ' מ. סולטמן את גזר הדין, ואזי שיגר לו המבקש את טיעוניו הוא לעונש במכתבו, מס/3, שהוא נספח 21 להמרצת הפתיחה. לענין זה השיב פרופ' מ. סולטמן במכתבו מיום 20.10.96, מס/4, נספח 25 של המרצת הפתיחה.
עוד נאמר בתצהיר התשובה של פרופ' מ. סולטמן כי המבקש השתהה בהגשת המרצת הפתיחה לבית המשפט שכן החלטת יו"ר וועדת הערעורים ניתנה ביום 25.11.96 (מס/6) שהוא נספח 28 להמרצת הפתיחה, כך שהמבקש המתין למעלה מחצי שנה עד להגשת המרצת הפתיחה.
עוד נאמר בתצהיר התשובה של פרופ' מ. סולטמן שההליך המשמעתי התקיים לפי הסמכות הנתונה לאוניברסיטה תוך קיום כללי הצדק הטבעי, העונש שהוטל על המבקש סביר בנסיבות, ואין פגמים שיצדיקו התערבותו של ביהמ"ש.
ט. בתצהירה של הגב' רות טל ששימשה כתובעת בהליך המשמעתי, מתוארות הנסיבות שבגינן נפתח ההליך המשמעתי, דהיינו, החשד שהתעורר אצל עוזרת ההוראה כי המבקש הוסיף למחברת המקורית בעט אחר הערות שונות שניסוחם בחלק ניכר מן המקרים היה דומה לניסוח שהמתרגלת השתמשה שעה שנתנה הסברים על הבחינה, ובעמ' הראשון שאותו הספיקה לבדוק נוספה הערה שבוודאות לא היתה קיימת בשעתו ושהיוותה תגובה להערה אותה רשמה המתרגלת שעה שבדקה את הבחינה המקורית.
ריכוז ההערות הינו נספח רט/2 בתצהירה של הגב' רות טל.
עוד נאמר בתצהירה של גב' רות טל כי המרצה ד"ר בנדור הציע למבקש לבחור בין האפשרות של ויתור על בדיקת בחינת הביניים, אפשרות מקלה בשים לב לכך שערכה של בחינה זו בציון המשוקלל של המבקש במקצוע זה הינו רק 20%, לעומת האפשרות של דיון משמעתי בחשד לנסיון להונות בבחינה, המבקש בחר באפשרות המקלה ורק לאחר גמר שנת הלימודים ולאחר שסיים את המקצוע משפט ציבורי בציון 73, פתח את הנושא מחדש בפניתו אל דיקן הפקולטה פרופ' ברוך ברכה.