בשלב זה מקבלים את המלצת בית המשפט הדיונית, שלפיה הדיון בסעד הזמני שנתבקש יהפוך לדיון בתיק עיקרי שבסופו יינתן פסק דין. כתבי הטענות שהוגשו ישמשו ככתב תביעה וכתב הגנה, בהתאמה.
שתי הסוגיות שלגביהן יתנהל הדיון הינן:
- האם הופרה זכות השימוע של התובעת עקב ההליך בפני ועדת הסטטוס.
- שאלת סמכותה של ועדת הסטטוס להרחיק סטודנט משנת הלימודים, האם קיימת סמכות אם לאו.
בעניינים הנ"ל ייחקרו המצהירים היום. לאחר מכן יוגשו סיכומים בכתב תוך מועד שיקבע בית המשפט ולאחר הגשת הסיכומים יינתן פסק דין בתיק. מבקשים לתת להסדר הנ"ל תוקף של הסכמה דיונית".
מהלך הדיון/חקירות המצהירים
- תחילה נחקרה התובעת על תצהירה התומך בבקשה לסעד זמני. היא אישרה כי בוועדת הערר הקודמת (2022) ייצגה אותה באת כוחה דהיום וכך גם בערר האחרון.
- לדרישה להראות את ההבדל בין הזימון לוועדת הסטטוס הקודמת (מ-2022) לזימון האחרון השיבה כי היא אינה עורכת דין אך היא חושבת ששתי ההזמנות היו פגומות משום שרק וועדת משמעת יכולה להפסיק לימודים. היא נדרשה לפרט את אשר שמעה בוועדת הערר האחרונה והשיבה שאינה זוכרת.
- בנוגע לטענות לאיומים אובדניים השיבה שאין לה נטיות אובדניות בכלל והיא מצטערת על הניסוחים שלה, שאינם משקפים את המציאות והיו מטעים. היא לקחה אחריות על כך שהטעתה את המרצים. לדבריה, לא היה צורך לומר זאת בשירות המבחן. היה לה שם קשר מצוין עם המדריכה והערכה הדדית ומשום כך לא אמרה להם זאת. היא אישרה כי לא היה נושא נוסף, בוועדת הערר שנמשכה מעל שעתיים, שאינו קשור בהתנהלותה בעת ההכשרה המקצועית או בהתנהלותה בבית הספר לעבודה סוציאלית, אך טענה כי לא ידעה במה מדובר ללא קשר לדברים.
- כשנשאלה האם הבינה שמי שמבקש להפסיק את הכשרתה המקצועית הוא שירות המבחן ולא המכללה, היא השיבה שכך טענה המכללה. היא נתבקשה להראות מסמך המראה שלא כך פני הדברים והשיבה שהיא יודעת מה חוותה בהכשרה וכי הכשרתה התנהלה בצורה מצוינת. היא אישרה שעורכת הדין שלה פנתה לשירות המבחן בנוגע להפסקת הכשרתה שם וכי בתשובה שעורכת הדין קיבלה נאמר: "משהו על זה שהם לא ידעו, לא זוכרת מי אמר שהם לא ידעו מראש, היה מידע שלא היה ידוע להם, היה מידע שכאילו תבעתי את המכללה שזה לא היה נכון בכלל כי לא תבעתי את המכללה".
- כשנשאלה אם היה משהו במסגרת הליך הערר שרצתה לטעון לגביו ולא ניתן לה השיבה שאינה בטוחה וכי יש לה כבוד רב למרצים ולידע שלהם ולניסיונם ושהיא מעוניינת ללמוד מהם ומעריכה אותם.
- אשר לערר שהגישה, טענה כי לא ניתן היה להכין אותו כראוי, כי לא היה לה ולבאת כוחה את כל המידע ובין היתר את המידע בעניין היחס שלה למרצים בשל עניין הסודיות. היא הבהירה כי היתה רוצה פירוט של הנושאים הנ"ל, שכן, לכאורה טענו כלפיה דברים שלא היו נכונים. בהמשך אישרה כי בפני ועדת הערר קיבלה הזדמנות להשיב על טענות אלה.
- כשהובא בפניה עניין סירובה להתייצב בפני וועדת הסטטוס השיבה שהיא יוצאת מתוך הנחה שיש ניגוד עניינים ברור מצד ההנהלה בכל מה שקשור אליה, שכן היא ביקשה מגורמים רשמיים בדיקה של התנהלות לא תקינה ו "פתאום כל הדברים האלה קורים לי". כשנשאלה מי אם כן הגורם שאינו מצוי בניגוד עניינים שיכול לתת לה את זכות השימוע השיבה "אני לא גורם משפטי שיכול להשיב לשאלה זו".
- בהמשך טענה כי היא סיפרה הכל בנוגע להתנהלותה בשירות המבחן, זאת לאור הטענה שהועלתה כלפיה כי שירות המבחן לא פירט את הסיבה להפסקת הכשרתה.
- כשנשאלה איזה מידע היה חסר לה בעניין היחסים שלה עם בית הספר והמרצים, השיבה שעניין הסודיות וכן זה שצוין "ההתנהלות שלך" ומכך לא ניתן להבין שום דבר.
- היא אישרה כי מתחילת לימודיה יש לה התכתבויות עם ראשי החוג ואף עם היועץ המשפטי של הנתבעת אך טענה כי אין בהתכתבויות אלה משהו שהצדיק הפסקת לימודים. בהמשך היא אישרה שפנתה למועצה להשכלה גבוהה, לנשיא המדינה ולנשיא האוניברסיטה אך טענה כי באותן פניות כתבה שיש התנכלויות אליה על רקע תלונתה. בסוף עדותה השיבה כי גם לאחר החלטת ועדת הערר ניתן לה להיכנס לשיעורים. לדבריה בתקופה זו לא הוציאה מכתבים בשם סטודנטים אחרים כנגד המכללה.
- מטעם הנתבעת נחקרה ד"ר אתי בהם-טביב, על תצהירה התומך בתגובה לבקשה לסעד זמני.
- לפי עדותה היא כיהנה כיו"ר ועדת הערר (על וועדת הסטטוס) ובעבר לא היתה חברה בוועדות ערר מסוג זה. זו לה הפעם הראשונה בתפקיד זה, זאת בשל תפקידה כראשת בית הספר לעבודה סוציאלית והוראת התקנון הקובעת שתשמש כראש וועדת הערר. כשנשאלה הבהירה כי מדובר בתקנון בית הספר לעבודה סוציאלית. לדבריה, כולל התקנון גם קוד אתיקה של העבודה הסוציאלית. עוד העידה כי היא היתה בעבר חברה בוועדת סטטוס אך לא לגבי בית הספר לעבודה סוציאלית. כמו כן לא כיהנה בוועדת משמעת של בית הספר בעבר. היא מכהנת בתפקידה מאז 10/2023.
- עוד העידה כי ידוע לה על מקרה של הרחקת סטודנט במסגרת החוג למדעי ההתנהגות על ידי ועדת הסטטוס שהחליטה על הפסקת לימודיו.
- הוצג בפניה תקנון ועדות הסטטוס והיא אישרה כי זהו התקנון. בהמשך לשאלה היכן באותו תקנון מוסמכת ועדת הסטטוס להרחיק סטודנטים השיבה והפנתה לסעיף 1 בתקנון למילים "כל פניה הקשורה למעמדו של התלמיד ....". היא נתבקשה להראות מכוח מה פועלת ועדת הערר לוועדת הסטטוס והשיבה שמכוח תקנון המכללה בו הוגדרו סמכויות וועדת הערר ומי יהיו חבריו. אציין, כי הואיל שאותו תקנון של המכללה לא צורף לכתבי הטענות, הותר לצדדים לצרפו לסיכומים.
- עוד העידה כי המושג "זכות שימוע" מוכר לה מהליכים מבתי דין לעבודה. כן העידה כי ועדת הסטטוס משמשת כוועדת שימוע וזו הסמכות שלה, לדבריה "ככה זה מוגדר". עוד העידה: "זוהי וועדה ששומעת את הסטודנט בלא נדרש (צ"ל – "כשלא נדרש" – י"א), משהו פתרון אחר שהוא עוקף את וועדת הסטטוס". בהמשך העידה כי זכות השימוע מתמצת בזה שמאפשרים לסטודנט להתייצב בפני הוועדה ולטעון את טענותיו.
- בהמשך הופנתה לנספח 6 לבקשה לצו מניעה, שהינה מכתב בא כוח התובעת מיום 22.2.24 לבא כוח הנתבעת, וטענה שלא קיבלה מכתב זה. היא הוסיפה שלאחר ההזמנה לוועדת הסטטוס נתקבלה הודעת באת כוח התובעת, בה היא מונעת מהתובעת להגיע לוועדת הסטטוס, זאת על אף שבא כוח הנתבעת כתב לב"כ התובעת בשני מיילים שהובאו לידיעתה, שהוא מבקש שהתובעת תגיע ושם תוכל לבטא את טענותיה המגובות במאות מיילים, מכתבים ותלונות. היא לא ידעה להשיב אם המכתב הנ"ל עמד בפני ועדת הסטטוס.
- לאחר מכן הופנתה לנספח 9 לבקשה הינו מכתב משרד העבודה והרווחה מיום 5.3.24 המופנה לבא כוח התובעת ובו צוין כי הסירוב לאשר את הכשרת התובעת במסגרת שירות המבחן הינו "על רקע היעדר העברת מידע רלוונטי מהמכללה לצרכי שיבוץ, אודות הסטודנטית הנ"ל, בטרם פתיחת שנת ההכשרה המעשית תשפ"ד, ומבלי שיתאפשר לשירותנו לערוך תהליך בדיקת התאמה לשירות ולמדריכת הסטודנטים. הודעה על כך הועברה משירות המבחן ביום 26.12.24 למכללת צפת". בהמשך נאמר בו כי בשל חוסר היכולת לקיים הליך התאמה מיטבי כאמור לעיל הנדרש לצרכי השיבוץ, נמצאה התובעת לא מתאימה להכשרה.
בתגובה לכך השיבה העדה שהמסמך/נספח 9 הועבר לה על ידי בא כוח הנתבעת שהסב תשומת ליבה להחלטת שירות המבחן בעניין אי התאמת התובעת להיקלט שם.
- כשנשאלה כיצד היא גיבשה דעתה לגבי היקף זכות השימוע המסתכמת במתן זכות לטעון בפני הועדה בישיבתה, השיבה שהתייעצה עם עו"ד יעל עפרון, ראשת בית הספר למשפטים שגם היתה חברה בוועדת הערר והיא זו שאמרה לה את הדברים שלפיהם ועדת הסטטוס היא השימוע.
- בהמשך נשאלה לגבי מפגש שלה עם שירות המבחן והשיבה שנפגשה איתם כדי לדרוש מהם הסבר לפשר החלטתם להשיב את התובעת לשיבוץ מחדש ונאמר לה שם שהמכללה צריכה היתה לומר להם מראש שהתובעת נתונה בסכסוך משפטי עם בית הספר לעבודה סוציאלית ועם המכללה. היא עצמה מסרה לשירות המבחן באותה פגישה שאינה יודעת על סכסוך שכזה.
- היא הופנתה גם למכתב נספח 9 לבקשה לצו מניעה, שם נאמר שלא סופק לשירות המבחן תיק אישי הנחוץ לצורך התחלת הכשרה. לכך היא השיבה שהמכתב ששלחה התובעת, היה מופנה למל"ל והוא נשלח גם לשירות המבחן והם ראו שיש שם משפט האומר בסוף פרוטוקול וועדת הסטטוס הראשונה ב- 2022 "חשבתי על התאבדות". לדבריה, שירות שצריך לקבל מתמחה לעבודה סוציאלית וקורא משפט שכזה נרתע מקבלת המועמד. שירות המבחן גם לא רצו לתת את אותו מסמך משום שהם חתומים על הסכם סודיות עם התובעת. בהמשך העידה כי התובעת לא גילתה להם שבאותו מכתב היא כללה דברים איומים. כן העידה כי גם כשישבה מול נציגי שירות המבחן בעכו באותה פגישה, היא לא קישרה בין הדברים.
- היא נשאלה האם גם אחרי אותה פגישה בשירות המבחן לא ידעה המכללה מה הסיבה להפסקת הכשרת התובעת בשירות המבחן, וביקשה להסביר שהפגישה התקיימה יום אחרי הסירוב לקבלת התובעת בשירות המבחן. נאמר לה שם שהוחלט לעצור את ההכשרה הואיל שמייל שהתובעת שלחה להם מלמד שהיא נמצאת בסכסוך עם המכללה ועם בית הספר לעבודה סוציאלית. היא השיבה לנציגי שירות המבחן שהיא לא יודעת על סכסוך כזה ומבקשת שיקבלו את התובעת חזרה. נציגי שירות המבחן אמרו לה שלא יקבלו את התובעת חזרה וכי הם היו אמורים לדעת את כל מה שהם יודעים עכשיו, מראש, מהמכללה. לדבריה: "האמת, ממש לא הבנתי על מה הם מדברים. אמרתי להם תראו, אם אני עשיתי, הפרתי, עשיתי עבירה ולא נתתי לכם את כל האינפורמציה המתאימה, תטילו עליי עונש ותקבלו בבקשה בחזרה את המבקשת כאן". הושב לה כי התובעת לא תתקבל ורק חודש לאחר מכן היא קיבלה את המכתב שבאת כוח התובעת ביקשה לקבל ובו ציינו נציגי שירות המבחן את שציינו ובסופו סיכמו שהם מצאו את התובעת לא מתאימה לבצע הכשרה מעשית ולכן סירבו לקבלה.
- כשנשאלה אם לא נכון היה לשתף את התובעת במה שנאמר לה באותה פגישה השיבה "את יודעת בכמה מיילים בערך שיתפתי את המבקשת. את עדיין לא היית בתמונה. בפגישה, בתשובות, פעם אחר פעם. אני בארבע מיילים למבקשת, עם המון כבוד, אמרתי לה נועה תביני אין בסמכותי להחזיר אותך לשירות המבחן. אני גם לא בחרתי שהם יעצרו את ההכשרה שלך שם". עוד הציעה לתובעת לשבץ אותה מחדש במקום אחר.
- לאחר שנתקיים הדיון הוגשו סיכומי טענות הצדדים בעניינים שהוסכמו, והם יובאו בתמצית להלן.
סיכומי טענות התובעת
- לסיכומי התובעת צורף תקנון שכותרתו "1. נוהלי ערעורים ופניות בעניינים אקדמאים" (להלן: "נוהל הערעורים") ונאמר כי תקנון זה נשלח על ידי בא כוח התובעת לבא כוח הנתבעת לאור כך שבית המשפט התיר לצרף את תקנון המכללה לסיכומים. ב"כ התובעת ציינה שאין מדובר בתקנון המכללה אלא כאמור בתקנון אחר.
- בעניין סמכותה של ועדת הסטטוס להרחיק סטודנט נטען כי לתובעת היו הישגים אקדמאים בולטים ועל אף זאת הורחקה על ידי ועדת הסטטוס כסנקציה על התנהלותה. נטען כי סמכות להטיל סנקציה בגין התנהלות יוחדה לוועדת המשמעת ולא לוועדת הסטטוס ועל כן ועדת הסטטוס פעלה בחוסר סמכות.
התובעת הפנתה לסעיף 19(ב) לחוק זכויות הסטודנט הנ"ל שקובע כי אין להרשיע סטודנט או להרחיקו מהלימודים אלא אם כן ניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו "בפני ועדת משמעת" וזכות לערער על החלטתה בפני ועדת ערעורים. נטען כי סעיף זה יוצר הסדר שלילי – היינו כל עוד לא הובא הסטודנט בפני ועדת משמעת, לא ניתן להרחיקו מלימודיו.
- נטען שאמנם סעיף 1.4 לנוהל הערעורים מלמד שוועדת סטטוס מוסמכת לפסוק בקשר ל"הפסקת לימודים" אולם אין להוציא סעיף זה מהקשרו, שכן תקנון הסטטוס נושא את הכותרת "הכרה בלימודים קודמים ופניות חריגות" ומכך, יש ללמוד על תכליתו להיטיב עם הסטודנט ולהקל עליו במידת האפשר בדרישות האקדמאיות וגם הכותרת על נוהל הערעורים מלמדת שמדובר בערעורים בנושאים אקדמאים בלבד, שאין להם דבר וחצי דבר עם ענייני משמעת לקויה.
עוד נטען שסעיף 32 לתקנון המשמעת קובע מדרג של עונשים שהחמור בהם הרחקה מהמכללה. אין הוראה דומה לזו בתקנון הסטטוס. נטען כי על אף האמור, פורש סעיף 1 לתקנון הסטטוס על ידי יו"ר ועדת הערר שהעידה בדיון כמקנה סמכות מקבילה לזו של ועדת משמעת. נטען שאין לקבל פרשנות זו הנוגדת את הוראת סעיף 19 לחוק, שכן הרחקה מלימודים היא סנקציה כה חריפה עד שהסמכות להטיל אותה צריכה להיות מפורשת וברורה כפי שהיא מופיע בתקנון המשמעת ולא בדרך של הענקת סמכות מכללא.