עוד נטען כי אין מדובר רק באבחנה סמנטית אלא באבחנה מהותית בין הוועדות, שכן סעיף 18 לחוק זכויות הסטודנט מחייב כי ועדת ערר על ועדת משמעת תורכב גם מנציגי אגודת הסטודנטים ואם אין אגודת סטודנטים, מנציגי הסטודנטים, זאת כדי להפיג חשש להפיכת הליכי המשמעת לכלי לא מרוסן. לפי נוהל הערעורים לעומת זאת, ועדת הערר מורכבת מחברי סגל בלבד. נטען כי הואיל שמדובר בהליך מעין פלילי הכולל סנקציות, תקנון המשמעת מחייב לייחס לניקבל עבירה ספציפית וכך לגדור את ההליך. כמו כן מוטל על המאשימה באותו הליך למסור לניקבל את כתב הקובלנה קודם לדיון בהתאם לתקנה 10ד לאותו תקנון . כמו כן, על כתב הקובלנה לכלול את "פרטי המעשים המיוחסים לניקבל, פרטי עברות המשמעת המיוחסות לניקבל וכן פירוט הראיות והעדים הרלוונטיים לקובלנה". נטען כי מנגד, דיוני ועדת הסטטוס כלל אינם מוסדרים.
- אשר לשאלה אם הופרה זכות השימוע של התובעת עקב ההליך בפני ועדת הסטטוס נטען כי זכות השימוע היא מכללי הצדק הטבעי ותנאי בלעדיו אין להליך הוגן.
נטען שזכות השימוע כוללת חובה להודיע את נושא השימוע, כוללת זכות לקבל מן הרשות מסמכים ומידע אחר הנוגעים לשימוע וכן מחייבת ליתן זמן מספיק כדי להתכונן לשימוע (התנאים מתוך ספרו של יצחק זמיר הנ"ל, הסמכות המינהלית, עמ' 1173). כן נטען שבספר הנ"ל צוין שהודעת השימוע צריכה להיות ברורה ומפורטת במידה שתאפשר ידיעה על נושאי השימוע, על העובדות והשיקולים העיקריים איתם צריך להתמודד במהלך השימוע ומה חשוב בעיני הרשות. האמור לעיל נדרש, כדי להכין ביעילות את הצגת עניינו של הפרט בפני הרשות ולהשיב על הטענות המועלות נגדו. עוד נטען (בהסתמך על עע"מ 7201/11 רחמני ד.א. עבודות עפר בע"מ נ' רשות שדות התעופה (7.1.14)) שזכות הטיעון אין משמעותה רק הליך פורמלי של הזמנה ושמיעה, אלא משמעותה זכות לשמיעה הוגנת שבצידה הזדמנות נאותה להגיב על מידע שהתקבל ועשוי להשפיע על ההחלטה בעניינו של העותר על כן, קיום הזכות כהלכתה היא כאשר מפנים את תשומת לבו של הפונה למידע שהתקבל בעניינו ומאפשרים לו להגיב עליו כראוי.
- נטען כי פרשנות הנתבעת שזכות השימוע מצומצמת לזכות לעמוד בפני הועדה ולהגיב לטענות באותו מעמד היא שגויה.
- עוד נטען כי גם ההליך בפני ועדת הערר אין בו כדי לכפר על הפגם בהליך ועדת הסטטוס הנוגע לפגיעה בזכות השימוע, שכן מדובר בוועדת ערר על ועדה קודמת. נקודות ההסתכלות של אותן ועדות וכן המנדטים שלהן שונים. נטען כי הועדה הראשונה קובעת בדרך כלל ממצאי עובדה והדיון בערר אינו תחליף. הגעה לוועדת הערר על אף שנעשתה לאחר הכנה טובה יותר ועם ייצוג, אינה רלוונטית ואינה מכפרת על פגמים שנתקיימו בפני ועדת הסטטוס. עוד נטען כי בין מועד משלוח ההזמנה לוועדת הסטטוס מיום 20.2.24 למועד הישיבה שנקבע 26.2.24, לא היה זמן מספיק להתכונן לשימוע וגם מסיבה זו נתקיימה פגיעה בזכות השימוע, לרבות בגין הסירוב לדחות את מועד הישיבה. עוד נטען כי כנגזרת של זכות השימוע היה על הנתבעת להציג את נספח 6 לבקשה בפני ועדת הסטטוס (פניית בא כוח התובעת לדחיית המועד) ויתכן שאם כך היה נעשה, היתה ועדת הסטטוס שוקלת לדחות את הדיון. לא כך נעשה ובעניין זה הפנתה התובעת לדברי הגב' בהם-טביב בעדותה עמ' 10 שורה 5, שם העידה שלא קיבלה את המסמך והוא אינו מוכר לה וכן היא אינה יודעת אם הוא הוצג לוועדת הסטטוס.
- עוד נטען כי ועדת הסטטוס דנה ארוכות בנסיבות הפסקת הכשרת התובעת בשירות המבחן על סמך תשתית עובדתית חסרה ואף מוטעית שכן בין נימוקיה נאמר ששירות המבחן בעכו לא מסר את נסיבות החלטתו להפסקת ההכשרה והדבר נותר חסוי. נטען כי וועדת הסטטוס מנועה מלהסיק מסקנות עובדתיות מתוכן מייל ששלחה התובעת אשר לא הוצג בפניה. נטען שאילו שותפה התובעת בתוכן הפגישה שהתקיימה בין ד"ר בהם-טביב לבין שירות המבחן, קודם לזימון לוועדת הסטטוס ניתן היה להשיב באופן ענייני ולהעמיד דברים על דיוקם. נטען כי לפניית בא כוח התובעת מדוע הופסקה ההכשרה השיבה הנתבעת שהיא מצטרפת לשאלה - היינו היא עצמה אינה יודעת את הסיבה. נטען כי בפרוטוקול וועדת הסטטוס עלה לראשונה שהנתבעת ידעה מכלי ראשון את הסיבה.
- התובעת ביקשה להדגיש שהשאלה איננה מה עמדת שירות המבחן, אלא היא האם הפרשה מצדיקה הרחקה מן הלימודים. אילו קוימה חובת השימוע תוך הצגה סדורה ומלאה של הידוע לנתבעת, ניתן היה לקיים דיון ענייניי בפני ועדת הסטטוס, אך לא כך היה.
- עוד נטען כי מעדות הגב' בהם-טביב עולה שלא היתה כל עילה לזימון ועדת הסטטוס, שכן התובעת שובצה כבר להכשרה מעשית בכרמיאל, חלף הכשרתה בשירות המבחן. מפי גב' חזן נרשם בפרוטוקול הדיון (דף 42) "..כמו כן הוסבר לה על ידי שהביטוח הלאומי בכרמיאל אישר את קבלתה אך יתכן וידרשו לפחות 3 שבועות לאשרר זאת. התובעת השיבה: "כן מבינה שיש בירוקרטיה" פעלתי לקדם את קבלת האישור מהמשרד הראשי בביטוח לאומי ...". נטען כי מה שטרף את הקלפים היתה בקשת התובעת לבצע את ההכשרה בשלושה ימים ולא ביומיים. בקשה שנדחתה. בעקבות זאת הפנתה התובעת למקרה של סטודנטית אחרת לה אושר ביצוע בשלושה ימים וביקשה להחיל עליה דין שווה, ובכך ראתה וועדת הסטטוס כהפרה של חובת הסודיות וכללי האתיקה, כפי שהובאו בדברי הסיכום (דף 45) של פרופסור חביאר שמנה את הסיבות להרחקת התובעת ובכללן הפרת חובת שמירת סודיות.
סיכומי טענות הנתבעת
- אשר לזכות השימוע, נטען כי זו קוימה בפני ועדת הסטטוס ובאמצעות הזמנת התובעת כפי שנקבע בתקנון הנתבעת, בהוראות החוג ובהתאם להלכות הנוגעות למתן אפשרות לסטודנט לקבל את יומו ולהציג עמדתו בפני הוועדה. נטען כי הלכות אלה אינן מעוגנות בחוק והן מונחות בהוראות המוסד הספציפי. עוד נטען כי קיימת זכות ערר על החלטת ועדת הסטטוס וגם זו נקבעה בהוראות התקנון שהומצא לאחר הדיון (צורף כנספח א' לסיכומי הנתבעת).
- הנתבעת טענה שהמציאה לתובעת הודעה בכתב, זמן סביר טרם כינוס הוועדה, הובהר לה על זכותה להיות מיוצגת וכן פורטו הנימוקים העומדים בפני הוועדה בקשר עם שקילת המשך לימודיה. כמו כן התנהל פרוטוקול וניתנה החלטה ועל כן עמדה הנתבעת בכל דרישות התקנון.
- עוד נטען כי באי התייצבותה בפני ועדת הסטטוס גם נמנעה התובעת מלתקוף את סמכותה של הועדה שם ובחרה לעשות זאת בפני ביהמ"ש. יותר מכך, בחרה לעשות כן לאחר שהועדה התכנסה ולא לפני. כמו כן גם במסגרת ועדת הערר לא טענה כנגד סמכות ועדת הסטטוס. לו עשתה כן היתה חוסכת זמן והליכים מיותרים לצדדים כולם.
- כן נטען כי מדובר בתובעת שהיתה מיוצגת בעת ההליך ושבהזמנה שנשלחו אליה הודגשו הנושאים בהם תדון הוועדה שהינם התנהלותה בהכשרה המעשית והתנהלותה מול סגל בית הספר. עוד נטען כי התובעת העלימה דבר קיומו של הליך קודם בפני ועדת סטטוס בשנת 2022 אליו התייצבה לאחר שקיבלה הזמנה דומה ולא טענה באותו הליך קודם כי הופתעה או שנמנע ממנה מלטעון טענה כלשהיא. נטען כי בהליך דנן חזרו כלפיה אותן טענות על עצמן.
- באשר לפירוט העילות העומדות לדיון נטען כי במספר רב של הלכות נקבע אמנם צורך לפרט את העילות, אך לא ברמה של פירוט פרקים, נושאים, אירועים ומועדים וכי ההזמנה שנשלחה עומדת בדרישה ההלכתית.
- נטען כי לא נפל כל פגם בהליך הפסקת לימודי התובעת בראי האמור בתקנון בית הספר לעבודה סוציאלית וכן בראי תקנון המשמעת של הנתבעת שצורפו לתביעה. הנתבעת גם שבה על טענתה כי מקומם לשמוע טענות לפגמים מצד הנתבעת שעה שהתובעת בחרה להימנע מהופעה בפני וועדת הסטטוס על אף שהוזהרה כי עליה להופיע. עוד נטען כי במסגרת ועדת הערר קיבלו התובעת ובאת כוחה את הזכות להשמיע את כל טיעוניהם בישיבה שארכה כמעט שלוש שעות ובסיומה ניתנה החלטה מנומקת. נטען כי מהחלטת ועדת הסטטוס וכן ועדת הערר משתקפת התנהלותה והתייחסותה וכן הזלזול המופגן של התובעת בחוג המרצים ובמוסדות הנתבעת.
- אשר לטענה כי לא הוצג נספח 6, מכתב בא כוחה של התובעת עם הדרישה להמצאת פירוט וראיות וכן דחיית מועד הדיון, הושב כי אישור על הצגתו של אותו מסמך בפני ועדת הערר עולה מפרק הסיום וההמלצות בהחלטת ועדת הערר, שם הצרה ועדת הערר על כך שהתובעת לא התייצבה וציינה כי כלל הנושאים שהונחו בפניה כוללים מסמכים שונים וביניהם גם נספח 6 הנ"ל וכן הודעה על הכתבת תנאים מקדימים להופעה בוועדה.
- לאור כל האמור נתבקש לדחות את טענת הפגיעה בזכות השימוע.
אשר לשאלת סמכותה של ועדת הסטטוס להרחקת סטודנט לא חלקה הנתבעת על האמור בחוק זכויות הסטודנט בסעיף 19 כי אין להרחיק סטודנט או להרשיעו טרם תינתן לו הזדמנות להשמעת טענותיו ואף טענה כי תקנון והוראות החוג והמכללה נערכו ברוח הדרישה האמורה. נטען כי לתובעת ניתנה ההזדמנות הנ"ל. עוד נטען כי לפי תקנון החוג והמנהלה רשאית ועדת הסטטוס להורות על הפסקת לימודים. בעניין זה הפנה בא כוח התובעת לסעיף 1 לתקנון החוג (נספח 4 לבקשה לסעד זמני) המסמיך את ועדת הסטטוס וטען שכל פניה הקשורה במעמדו של התלמיד... ובין היתר להמשך לימודים וכו' תופנה לוועדת הסטטוס לפי אותו סעיף.
- עוד טען כי בסעיף 12 (שונות) לאותו תקנון נקבע ההסדר של ערעור על ועדת סטטוס, וכי זכות זו היתה ברורה ונהירה לתובעת שאף הגישה ערר מבלי לטעון בו מאומה לעניין העדר סמכות של ועדת הסטטוס.
- אשר לטענת בא כוח התובעת שלפיה הוצגו לעיונה מספר תקנונים שונים, השיב והבהיר בא כוח הנתבעת כי אין מדובר בתקנונים נפרדים אלא הם כולם נכללים בתקנון המכללה המורכב ממספר תקנוני משנה וביניהם תקנון המשמעת אליו הופנתה התובעת.
- בא כוח הנתבעת הפנה לנוהל הערעורים ולסעיף 1.4 שבו הקובע זכות ערעור על החלטת ועדת סטטוס, בין יתר בעניינים של הפסקת לימודים וטען כי ההוראות שם ברורות וחד משמעיות והנתבעת פעלה בהתאם להן ולא חרגה מהן.
עוד הפנה בא כוח הנתבעת לסעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה המסמיך מוסד אקדמי לכלכל ענייניו האקדמיים "כטוב בעיניו". בעניין זה נטען כי ההחלטה בעניין התובעת נתקבלה בהתאם לנוהל המחייב בין הצדדים הלא הוא התקנון והוראות החוג שהינם בסיס יסודי לקבלת התחייבויות הסטודנט בעצם קבלתו למוסד, לפיהם התנהלו ההליכים כאן והם אלו להם מחויבים הצדדים כנהוג במוסדות אקדמיים שונים.