(ד). אמרתו הנטענת של נאשם 2 – ת/28:
בזיכרון הדברים שאותו רשם סגן מפקד משמרת בכלא איילון, פאדי טריף, נכתבו הדברים הבאים:
"היום, 2.4.17 בשעה 17:18 לערך במהלך שיחה שלי עם אסיר באגף, שמעתי את האסיר אבי עמר...מבקש מהאסיר שחר בשארי...שיעביר מסר למישהו בטלפון, ושמעתי את הציטוט "תגיד לו למסור 10 גרם", "למחר".
זיכרון הדברים הינו צילום (עד כה לא הוגש המקור - בדין הסתייגות ב"כ הנאשמים מעניין זה) ואילו המקור הועבר לקצין המודיעין, אך לא הוגש לתיק בית-המשפט.
יש לתהות על נוהל העבודה שסיגל העד לעצמו, שבמסגרתו הוא נוהג לשמור מסמכים חסויים במחשב האישי שבביתו, שאין לדעת מה רמת הסיווג שלו, ובמכשיר הטלפון הסלולארי שלו (עמוד 24 שורה 18). הסתבר, כי תחילה הוא נוהג לצלם את המזכר במכשיר הטלפון הסלולארי שלו ואז להעביר את הצילום למחשב האישי שבביתו (עמוד 30 שורה 12). לקראת עדותו, צילם העד את המזכר מתוך מחשבו שבביתו (עמוד 32 שורה 4).
לא התקבל הסבר, האם מזכר זה, ושכמותו, מתועדים באופן ממוחשב למערכת המודיעינית והעד הפנה את השאלה הרלוונטית בעניין זה אל קצין המודיעין (עמוד 28 שורה 1).
העד מסר הסברים נוספים ביחס לדברים שאותם שמע ואשר תועדו במזכר: נאשם 2 לא צעק את הדברים (עמוד 39 שורה 16), אלא היו אלה "לחשושים" (עמוד 83 שורה 3), הוא לא זכר למסור מי היה האסיר שעמו הוא עצמו שוחח (עמוד 39 שורה 21, עמוד 40 שורה 19), השיחה שלו עם האסיר האחר התנהלה בפרוזדור האגף (עמוד 41 שורה 15), הוא שוחח עם אותו אסיר דרך הסורגים (עמוד 41 שורה 18), כפי הנראה עמד בסמוך לתא של נאשם 2, שהרי לטענתו שמע את דבריו (עמוד 41 שורה 23), לטענתו הנאשם 2 לא ראה אותו בעת שאמר את הדברים (עמוד 42 שורה 27) (הוגש שרטוט כללי של מבנה האגף, שערך העד – ת/30).
אציין, כי בהכירי את אגף ההפרדות הנ"ל, הן מן הביקור במקום, אין לומר כי מדובר במקום בו שוררת דממת אולם קונצרטים.
נוכח הרושם הישיר הבלתי אמצעי מעדותו, לא שוכנעתי כי ניתן להעניק לרישום המתעד את מה שהעד טוען, ששמע מפיו של נאשם 2, משקל ראייתי רב, כנדרש בפלילים, ועוד ברמה של ציטוט המשפט כפי הנטען במזכר.
די אם אפנה אל האירוע הספונטאני שהתרחש באולם בית-המשפט, שבמסגרתו, במהלך עדותו, נכנס אדם בשערי אולם בית-המשפט, ב"כ המאשימה, עו"ד אלמוג, אמר לו משפט כלשהו והעד אשר עמד לצדו, בסמוך אליו, לא שמע מה נאמר (עמוד 45 שורה 3 והלאה). כלומר, היה זה אותו מצב דברים, שבמסגרתו העד מנהל שיחה עם אדם אחר, הוא מרוכז באותה עת בבן שיחו, ברקע הוא שומע את נאשם 2 משוחח עם אסיר אחר, לא בצעקות, והוא מתיימר לקלוט בחושיו את שנאמר במלואו ובמדויק.