כמו כן, העדה הניחה כי החלק הארי של הפעילות של הנאשם בא לידי ביטוי בשעות העבודה שלו כשכיר, וכן הניחה כי הנאשם החזיק במטבעות הביטקוין ימים בודדים בלבד, ללא כל בסיס עובדתי.
נוסף על האמור, התרשמתי כי העדה התחמקה מלהשיב לשאלות שהיו פחות נוחות מבחינת הנאשם. ראו, למשל: "עו"ד מ. דגן: ... האם לפי דעתך זה רלוונטי לעניין חוות דעת בעניין מס האופן שבו התקבלו הכספים? העדה, הגב' ט. דננברג: חוות הדעת שלי מתייחסת לקביעת המבחנים לגבי עסק אז אני אשמח לדעת לכיוון איזה מבחן אתה מתכוון. עו"ד מ. דגן : אני שואל אותך שאלה כללית לגבי התיק כמומחית מס... האם לפי דעתך יש רלוונטיות לאופן שבו התקבלו כספים... העדה, הגב' ט. דננברג: התמורה יכולה להיות בכסף או בשווה כסף ככה נעשית כל כביכול עסקה ומכירה של מטבעות קריפטוגרפיים. עו"ד מ. דגן: בוודאי ששאלתי האם זה חשוב לצורך קביעת תביעות [צ"ל: קביעות] בענייני מס האופן שבו מתכוונן הכספים האם זה פרט עובדתי חשוב? העדה, הגב' ט. דננברג: כל מקרה לגופו. עו"ד מ. דגן: או-קיי אז במקרה הזה אם זה חשוב לפי דעתך? העדה, הגב' ט. דננברג: לעניות דעתי לא אני לא חושבת שזה חשוב אני חושבת שכשאנחנו באים ואנחנו מסתכלים והלכנו בוחנים אם מתקיים פה עסק או לא עסק על סמך החוזר 5/18 אז אם התמורה נעשתה בכסף או שווי כסף הרי חוזר 5/18 בא והוא אומר לנו שזה יכול להיות גם בקריפטו וגם במזומן" (שם, בעמ' 1260-1259).
עם זאת, בצדק ציינה העדה, בתשובה לשאלות שנשאלה בחקירתה הנגדית, כי: "טופס 1399 בנוי כך שצריך לבוא ולדווח על המחזור הכנסות וצריך לדווח גם על העלויות שהיו ואז מדווחים על הרווח... הדוחות של הנאשם לא הוגשו עם טופס 1399 ..." (שם, בעמ' 1313-1312); וכן כי "מעולם לא טענתי שהנאשם דיווח כמו שצריך לדווח, הנאשם היה צריך לדווח ע"י טופס 1399 ולכלול שם את כל הפרמטרים כפי שאמרתי... וכשאנחנו מדברים על טופס 1399 צריך לציין מחזור מכירות, צריך לציין את העלות ומשם גוזרים את הרווח..." (שם, בעמ' 1314).
- כללו של דבר, אין לייחס משקל ממשי למסקנות העיקריות של שלושת מומחי ההגנה, בחוות הדעת שלהם ובעדויותיהם, שהיו מגמתיות ומוטות לטובת הנאשם.
סיכום ניתוח גרסת ההגנה
- לסיכום, שקריו של הנאשם בחקירותיו במשטרה, שמירתו על זכות השתיקה בסוף חקירותיו במשטרה, הדברים המפלילים שמסר בשיחותיו שנקלטו בהאזנות הסתר והנכללים בהתכתבויותיו, הראיות הנסיבתיות המפלילות וכן הימנעותו מלזמן עדי הגנה רלוונטיים אחדים, לרבות עדים אשר בא כוחו דאז עו"ד פינקלשטיין ציין במפורש, בהשלמת המענה לכתב האישום, כי בכוונת ההגנה לזמנם כעדי הגנה וביניהם מר חוזה מנואל – כל אלה בהצטברותם יחד מקימים הנחה לכאורית לחובת הנאשם כי אינו חף מפשע ובכך מעבירים את הנטל הטקטי להגנה ליתן הסבר סביר שיסתור את ההנחה הלכאורית האמורה ולעורר ספק סביר לגבי אשמת הנאשם.
בהימנעות הנאשם מלהעיד – הימנעות אשר מחזקת את ראיות התביעה או את משקלן – ובהימנעותו מהבאת ראיות הגנה מהימנות ומשכנעות שיסתרו את ההנחה הלכאורית לחובת הנאשם, תוך הסתמכות בעיקר על שלושה עדים מומחים מטעם ההגנה, אשר חוות הדעת והעדויות שלהם היו כאמור מגמתיות בעיקרן ונסמכו בעיקר על טענות עובדתיות חלקיות, מוטות ובלתי מבוססות של הנאשם באוזניהם – ההנחה הלכאורית לחובת הנאשם הפכה לראיה שניתן לבסס עליה הרשעה, ובלבד כמובן שהמאשימה הוכיחה את יסודות העבירות הספציפיות המיוחסות לנאשם.