[ראו האמור לעיל בסוף הפרק של המסגרת הנורמטיבית בעניין המבחן התלת-שלבי בסוגיית ההכרעה על פי ראיות נסיבתיות; כן ראו למשל והשוו: קדמי על הראיות, בעמ' 1717-1715; ע"פ 352/89 מויאל נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(1) 719, 726 (1991); ע"פ 6726/95 קריגר נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(4) 196, 198 (1995); ע"פ 1548/02 בן דוד נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(5) 248, 253 (2002); ע"פ 346/02 אגבריה נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(5) 828,841 (2003)]; ע"פ 9201/18 גורבאן נ' מדינת ישראל, בפסקה 78 (8.6.2022); ע"פ 6038/21 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 76 (5.1.2023)].
זאת ועוד, בשים לב להלכה שהובהרה בפסיקה ובספרות, כמפורט לעיל בפרק של המסגרת הנורמטיבית, בהעדר עדות של הנאשם במשפט, הוא גם אינו יכול להיבנות מטענות ומהסברים מזכים אשר מסר רק בחקירותיו במשטרה, כגון שהתרברב בשיחותיו (שנקלטו בהאזנות הסתר) ובהתכתבות בינו ובין אשתו אשר אף היא לא העידה, או שהתבדח ולא התכוון ברצינות לדברים שמסר בשיחותיו עם בוגנים ועם אקריש, שגם הם לא העידו.
כזכור, בית המשפט הבהיר זאת היטב ובמפורש לנאשם, עוד בטרם החליט הנאשם סופית להימנע מלהעיד (ראו עמ' 814-810 לפרוטוקול; וכן ראו עמ' 727-726, 748); ואף על פי כן, הנאשם נמנע מלהעיד.
- עם זאת, עדיין נותר לבחון להלן האם התקיימו כל יסודות העבירות הספציפיות המיוחסות לנאשם; והאם יסודות העבירות הוכחו במידת הוודאות הנדרשת בפלילים – מעבר לספק סביר.
האם הוכחו העבירות המיוחסות לנאשם
- להלן אבחן אפוא האם הוכיחה המאשימה את יסודות העבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום – מעבר לספק סביר, כנדרש בפלילים.
האם הוכחה עבירת המס – באישום הראשון
- לעיל עמדתי על היסודות, העובדתי והנפשי, של העבירה לפי סעיף 220 לפקודה, הן לפי ס"ק (5) והן לפי ס"ק (1); ולהלן אבחן האם הם התקיימו במקרה דנן והאם הם הוכחו מעבר לספק סביר, כנדרש בפלילים; אך בטרם אעשה כן, אבחן האם היתה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן מפני העבירה לפי החלופה שבסעיף 220(1) לפקודה, שלא יוחסה לנאשם בכתב האישום ושהמאשימה ביקשה בסיכומיה להרשיע גם בגינה את הנאשם, בנוסף לעבירה לפי החלופה שבסעיף 220(5) לפקודה הנזכרת בכתב האישום.
האם היתה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן גם מפני "העבירה החלופית"
כאמור, המאשימה ביקשה בסיכומיה בכתב להרשיע את הנאשם גם בעבירה לפי סעיף 220(1) לפקודת מס ההכנסה, שלא יוחסה לנאשם בכתב האישום, וזאת כ"עבירה חלופית" בנוסף לעבירה לפי סעיף 220(5) לפקודה שיוחסה לו בכתב האישום – על בסיס אותן עובדות שנטענו בכתב האישום.