בפסיקה ובספרות הוטעם כי בטרם הרשעה בעבירה שונה מזו המיוחסת לנאשם בכתב האישום, אף אם בגין עובדות שנטענו בכתב האישום, על בית המשפט להשתכנע כי היתה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
כך ניתן ללמוד למעשה, מתוך היקש, גם מהוראת סעיף 216 ל-חסד"פ, המתייחסת לערכאת הערעור, שכותרתה היא "הרשעה בעבירה שונה" והקובעת כי "בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו, אף אם היא שונה מזו שהורשע בה בערכאה הקודמת, ואף אם אותן עובדות לא נטענו בערכאה הקודמת, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל עליו עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום".
עוד הובהר בספרות ובפסיקה כי גם על הערכאה הדיונית, בבואה בחון האם יש להרשיע נאשם בעבירה השונה מזו שנזכרה בכתב האישום על סמך עובדות שנטענו בכתב האישום ושהוכחו במשפט, להשתכנע כי ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן מפני אותה עבירה שונה, כשהמגבלה היחידה להפעלת סעיף 184 או סעיף 216 ל-חסד"פ, מלבד ההזדמנות הסבירה להתגונן, היא כי העונש שיוטל על הנאשם לא יהיה חמור מזה שניתן היה להטיל עליו על פי העובדות והעבירה הנזכרות בכתב האישום [ראו למשל והשוו: דנ"פ 4603/97 משולם נ' מדינת ישראל, בפסקה 4 לפסק-דינה של כבוד השופטת (כתוארה אז) ד' ביניש, פ"ד נא(3) 160, 197 (1998) (להלן: "דנ"פ משולם"); ע"פ 2456/06 בוכמן נ' מדינת ישראל, בפסקה 25 לפסק-דינו של כבוד השופט ד' חשין (20.9.2007) (להלן: "עניין בוכמן"); ע"פ 6365/12 פלוני נ' מדינת ישראל (9.10.2013); רע"פ 2581/14 יקותיאלי נ' מדינת ישראל בפסקאות 31-27 לפסק-דינו של כבוד השופט י' דנציגר (12.2.2015); ע"פ 3956/21 כהן נ' מדינת ישראל, בפסקאות 27-26 לפסק-דינו של כבוד השופט ח' כבוב (8.9.2022) (להלן: "עניין ליאת כהן"); גבריאל הלוי תורת הדיון הפלילי כרך ג', עמ' 79-75 (2011)].
כמו כן, בפסיקה נקבע כי אין די בהעלאת טענה בעלמא של העדר הזדמנות סבירה להתגונן ויש לפרט במה נפגעה ההגנה וכן כי המבחן הקובע לגבי השאלה האם ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן הוא מבחן כפול: א. מבחן טכני-פרוצדוראלי, דהיינו האם ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה לחקור עדים מטעם התביעה, להביא ראיות מטעמו ולטעון טענותיו; ב. מבחן מהותי, שלפיו נבחנת השאלה האם קו ההגנה של הנאשם היה משתנה אם היה יודע שבית המשפט עלול להרשיעו במה שלא יוחס לו בכתב האישום [ראו למשל והשוו: ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' קליין, בפסקאות 47-44 (4.9.2007) (להלן: "עניין קליין"); ע"פ 9256/04 נוי נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(2) 172, 183-181, בפסקאות 13-11 (2005); ע"פ 8702/12 זאוי נ' מדינת ישראל, בפסקאות ל' ו-לו' לפסק-דינו של כבוד השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין ( 28.7.2013); עניין בן שטרית, בפסקה 77 לפסק-דינו של כבוד השופט צ' זילברטל; ע"פ 4190/13 סמואל נ' מדינת ישראל, בפסקאות 92-86 לפסק-דינה של כבוד השופטת ד' ברק-ארז (להלן: "עניין סמואל"); ע"פ 3600/18 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקאות 105-102 לפסק-דינה של כבוד השופטת ד' ברק-ארז (20.6.2019); עניין ליאת כהן, שם].