נוסף על האמור, נשאל העד על חדירה למחשב מרוחק והשיב כי הצו מאפשר חדירה מרחוק במהלך 30 יום, יותר מפעם אחת (הביטוי שנרשם בבקשה לצו – חדירה נמשכת).
"הנאשם, מר א. שמואלי: או-קיי ועכשיו לגבי הביטקוין האם מותר לך בעצם לחדור עם שם משתמש וסיסמה ואז להתחזות ... שזה האנשים שמאשרים את העסקאות בעצם להתחזות ולשלוח להם הודעה כביכול בשמי להעביר מהארנק הזה לתוך הארנק המשטרתי האם זו פעולה שמותרת? העד, מר א. בנימין: ככל שיש החלטה שיפוטית אז כן מהחשש שאותם מטבעות ביטקוין יכולים להיעלם" (עמ' 1105).
בחקירתו הנגדית לב"כ המאשימה הדגיש העד כי החשד הראשוני היה שהנאשם קשור לארגון טלגראס ושהיה מלבין עבורו כספים, וזאת על בסיס שיחות שנקלטו בהאזנות סתר, ובהן בין היתר שיחה מספר 4948.
עיקרי עדות רפ"ק אסף שוען
- תחילה יצוין כי העד ביצע, בין היתר, חיפוש בביתו של הנאשם, בנוכחות רעייתו של הנאשם, בעת שהנאשם שהה במעצר.
במהלך החקירה של העד על ידי הנאשם, הנאשם טען כי במהלך החיפוש העד הפנה אמירות פוגעניות כלפי רעייתו וצחקק בזלזול וכי כאשר היא כעסה והרגישה מושפלת והתחילה לתעד, העד ניסה לקחת בכוח את מכשיר הטלפון הנייד שלה ואמר שיחזיר את הטלפון רק לאחר שימחק את הסרטון, ואף טען כי "דחפת ידיים לשדיים של אשתי ולקחת ממנה את הטלפון בכוח".
העד הכחיש את דברי הנאשם והוסיף כי "אם היה משהו חריג בחיפוש מן הסתם הייתי רושם אותו בדו"ח... אני חושב שיש גם בחורה בחיפוש עצמו. אשתך עשתה חיים קשים בחיפוש זה אני זוכר, לא שיתפה פעולה זה אני זוכר, מעבר לזה אני לא זוכר כלום" (עמ' 1136).
עיקרי עדות רס"ב אורן ארד
- העד התבקש על ידי הנאשם להשיב על שאלה אחת ויחידה: "ש. תאשר לי שמה שאמרת בעדותך בבית המשפט בלוד היה אמת. אני יכול להציג לך מהלפטופ שלי. ת. באופן אבסולוטי אני יכול להעיד שבכל השאלות שנשאלתי, כמובן עניתי אמת. אין תשובה אחרת. אלא מאי שאני רוצה לעיין במה שאתה רוצה שאענה לך כדי שאוכל לענות לך ספציפית כדי שדברים לא יוצאו מהקשרם" (עמ' 1252); לאחר מכן התקבלה בקשת הנאשם להגיש את הפרוטוקולים מעדותו של העד בבית המשפט המחוזי מרכז במסגרת המשפט נגד חברי ארגון טלגראס (נ/36).
עיקרי חווה"ד והעדות של רו"ח סלובודיאנסקי
- חוות דעתו של רו"ח סלובודיאנסקי (נ/23) התייחסה לאישום המס.
בחוות דעתו ציין רו"ח סלובודיאנסקי, בין היתר, כי לבקשת הנאשם ובאת כוחו (דאז) הוא חיווה דעתו לגבי ארבע שאלות, שהן: "1. האם הפרקטיקה המקובלת מאפשרת לקבוע בתחילת פעילותו של אדם הקונה ומוכר מטבעות וירטואליים כי מדובר בפעילות עסקית או הונית, או שמא במקרים מסוימים מקובל לקבוע זאת במעמד הגשת הדו"ח השנתי כאשר הנתונים הרלוונטיים על היקף ואופי הפעילות פרוסים בפני רואה החשבון; וכן האם לאור ההיקף, התדירות ואופי הפעילות כפי שקרתה בפועל בעניינו של הנאשם, יש לסווג פעילותו של הנאשם כפעילות הונית או עסקית? 2. ככל שבהתאם לפרקטיקה המקובלת, פעילות מסחר במטבעות וירטואליים מגיעה לכדי פעילות עסקית, האם יש לסווג את הפעילות כמוסד כספי לצרכי הדיווח לרשות המיסים? 3. בהתאם לפרקטיקה המקובלת, ככל שהמסקנה היא שיש לסווג את פעילותו של מי שקונה ומוכר מטבעות וירטואליים כמוסד כספי, מהו בסיס הדיווח של העוסק ואיך יש להגדיר את המונח 'הכנסה חייבת' לצרכי דיווח לרשות המיסים? 4. האם בהתאם לפרקטיקה המקובלת הנאשם נחשב כמי שהגיש במועד את הדוח השנתי לשנת 2018?" (עמ' 4 לחוות הדעת).