פסקי דין

תפ (ת"א) 24518-06-19 מדינת ישראל נ' ארז שמואלי - חלק 5

04 ינואר 2024
הדפסה

עוד נטען כי "במועדים הרלוונטיים לאישום היתה קיימת עמדה משפטית בקרב מומחי מס רבים שלפיה הפרשי שער של מטבעות וריטואליים פטורים מתשלום מס, ומדובר היה בעמדה משפטית לגיטימית אשר בית המשפט הכריע בשונה ממנה ברמה האזרחית רק לאחר מעצרו של הנאשם, ולא ניתן להחיל נורמה זו רטרואקטיבית ולהגדיר את המעשה כפלילי.  בנוסף, הנאשם סבר כי הפרשי שער של מטבעות וירטואליים הינם הכנסה הונית שככל שיש לדווח עליה יש לעשות זאת במסגרת הגשת הדו"ח השנתי.  יודגש כי ממילא ההכרעה האם מדובר בהכנסה הונית או פירותית הינה הכרעה שניתן לבצע רק בצורה רטרואקטיבית, בהתאם לקריטריונים השונים הקבועים בפסיקה שאת חלקם ניתן ללמוד רק לאחר שמתברר היקף הפעילות ותדירותו, ועל כן המקובל להכריע...  רק בעת הגשת הדו"ח השנתי.  הפיכת אי דיווח במהלך שנת המס לאירוע פלילי כאשר מדובר בשנת המס הראשונה של אדם העוסק בתחום פיננסי כאשר עדיין לא ברור אם מדובר בהכנסה הונית או פירותית איננה אפשרית, והיא אף מהווה אכיפה בררנית קיצונית".

ביחס לאישום הלבנת ההון, תיאור התנהלות הארגון הוכחש על ידי הנאשם – מחוסר ידיעה.  צוין כי הנאשם מעולם לא שמע את שמו של הארגון טרם מעצרו ולמעשה הוא רומה על ידי בוגנים ששיקר לו כשהציג עצמו כמתווך ביטקוין שמרוויח מלקוחותיו 1,000-500 ₪ לעסקה, ושלקוחות אלו לפעמים "עוקצים אותו" ולא משלמים לאחר קבלת מטבעות הביטקוין, והכל על מנת שהנאשם לא ידע על השתייכותו של בוגנים ל-"טלגראס".

עוד נטען כי הנאשם לא יכול לדעת אם בוגנים רכש את מטבעות ה-ביטקוין במטרה להסוות את כספי הסמים מאחר שהנאשם לא ידע שמדובר בכספי סמים.  כמו כן, צוין כי לדעת הנאשם המרת מזומנים ל-ביטקוין אינה מועילה להסתרתם, שכן מזומן הוא יותר אנונימי מ-ביטקוין.  כן נטען כי הנאשם ידע רק שמטרתו שלו היתה למצוא קונים ומוכרים עבור אחר.  הנאשם רומה על ידי בוגנים שהציג עצמו כמתווך עסקאות ביטקוין לגיטימי, ועל כן סבר כי מטרתו של בוגנים היא להרוויח עמלה בסך 1,000-500 ₪ לכל פעולה, כפי שבוגנים מסר לו, ומכאן "שעומד לנאשם הסייג של טעות במצב דברים, ובנוסף, לא מתקיימים היסודות הנפשיים לביצוע עבירת הלבנת ההון".

נוסף על האמור, נטען כי הנאשם קיבל מ-בוגנים סכום של 749,069 ₪ בלבד.

כמו כן, נטען שההיכרות עם בוגנים היתה בפורום של טלגרם, שבו נמצאים רוכשים, קונים ומתווכים העוסקים ברכישה ומכירה של מטבעות וירטואליים, וגם המשך ההתכתבות היה ב-טלגרם.  עוד נטען כי הכינוי של הנאשם הוא אותו כינוי שבו הוא השתמש ב-טלגרם עם כל מי שהתכתב איתו, כפי שמקובל ב-טלגרם ובמיוחד לגבי מי שעוסק בתחום זה, וזאת בין היתר מסיבות אבטחתיות, מאחר שהצורה המקובלת למסחר במטבעות וירטואליים היא במזומן.  הוכחש אפוא הקשר בין השימוש בכינויים – המקובל ב-טלגרם – לכל כוונה או הסתרה פלילית.

עמוד הקודם1...45
6...118עמוד הבא