(א) ההכנסה שלגביה נעברה עבירת המס היא בסכום העולה על 2,500,000 שקלים חדשים בתקופה של ארבע שנים או בסכום העולה על 1,000,000 שקלים חדשים בתקופה של שנה;
(ב) עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום וכן ההכנסה שלגביה נעברה עבירת המס היא בסכום העולה על 625,000 שקלים חדשים;
(ג) עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור כהגדרתם בפרט (17א);
(ד) עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בידי מי שאינו האדם החייב במס (ההדגשה בקו הוספה ואנה במקור).
בפסיקה נקבע כי היקף הרכוש האסור כולל את כלל התקבולים בעקבות העבירה ולא רק הרווח וכי אין מתחשבים בהוצאות שהוציא העבריין: ע"פ 2333/07 תענך נ' מדינת ישראל, בפסקה 265 (12.7.2010) (להלן: "עניין תענך"); ע"פ 4980/07 כהן נ' מדינת ישראל, בפסקה 34 (4.11.2010); ע"פ 6339/18 בלווא נ' מדינת ישראל, בפסקה 27 לחוות-דעתו של כבוד השופט ע' פוגלמן (15.1.2020) (להלן: "עניין בלווא"); דנ"פ 2168/20 בלווא נ' מדינת ישראל, בפסקה 9 (17.6.2020).
בעבירה הנדונה נדרש (בנוסף כאמור למודעות הנאשם או לעצימת עיניו לכך שמדובר ב"רכוש אסור", הקשור ל"עבירת מקור") גם יסוד נפשי מיוחד מסוג "מטרה" – כוונה מיוחדת להסתיר או להסוות: "במטרה להסתיר או להסוות את מקורו", של הרכוש, "את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו".
יסוד נפשי זה מסוג "מטרה" דורש חפץ לב ושאיפה מצד הנאשם להשיג את היעד העומד בבסיס העבירה [ראו למשל והשוו: רע"פ 7153/99 אלגד נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(5) 729, 745 (2001) (להלן: "עניין אלגד"); ש"ז פלר, יסודות בדיני עונשין א 607-606 (התשמ"ד)].
בפסיקה ובספרות הובהר, לעניין היסוד הנפשי הנחוץ בעבירה הנדונה, כי לצורך הרשעת נאשם בעבירה זו, אין הכרח שמבצע עבירת ההלבנה יטול חלק בביצוע עבירת המקור ואין כל הכרח להוכיח מטרה "להלבין כסף שחור לכסף לבן"; כי אם נדרשת כוונה מיוחדת מצדו להסתיר את מקורו העברייני של הרכוש ולנתק את הקשר בינו ובין בעליו; וכן כי אין די בכך שהוא הסתיר כספים או רכוש במטרה להסוות את ביצועה של עבירת המקור, אלא נדרשת כוונה מצדו להסתיר את הכספים או הרכוש לשם שימוש עתידי בהם, דהיינו הסתרה לשם ניצול פירות עבירת המקור והשגת הנאה מפירות עבירת המקור, להבדיל ממניעת גילוי דבר עבירת המקור. כמו כן, הובהר כי לא נדרש להוכיח שלעבריין היתה כוונה להלבין את הרכוש האסור, אלא די בכך שנלמדת כוונה להסתיר את מקורו של הרכוש האסור או לטשטש את מקורו ואת רווחיו. עוד הובהר כי די בהוכחת כוונה להסתיר או להסוות את עבירת המקור ככל שזו מעידה על כוונה לעשות שימוש מאוחר יותר בפירות העבירה, כשפירות אלה מוסתרים באופן מלא או חלקי. כן הובהר כי אין צורך להוכיח כי כוונת ההסתרה התממשה בפועל