באשר להודעתו של אקריש מיום 30.7.19 (ת/134) ביקש ב"כ המאשימה לדחות את טענת אקריש שהפעילות בלדג'ר שנתפס אצל הנאשם אינה קשורה לפעילות העסקית שלו וכן לקבל את אמרתו כי הפעילות קשורה אליו וללקוחותיו.
ב"כ המאשימה ביקש לדחות את הודעותיו של אקריש כי "זה לא הכסף שלנו" – ביחס לטענת החוקר שהוא מכר יחד עם הנאשם ביטקוין.
ב"כ המאשימה ביקש לקבל את הודעתו של אקריש ששלומי צפתי הוא חבר של אקריש ועובד עבורו, ולדחות את אמירתו של אקריש שלפיה הוא לא עשה עסקת ביטקוין עם שלומי.
ב"כ המאשימה ביקש לדחות את אמירתו של אקריש שהכסף שנשלח לרומניה "שזה כסף להעביר לתשלומים". הכוונה לאמירתו של אקריש כי "שולח כסף לרומניה, זה כנראה משלם לאלין. אולי משלם לטלפוניה, לא יודע. לארז יש את כרטיס האשראי של נ.ג, זה לגיטימי לסמוך על אנשים" (עמ' 18).
ביחס להודעה ששלח הנאשם ל-אקריש "מזל טוב עם ההפקדה של שון חצית את רף ה-2 מיליון ארו", ב"כ המאשימה ביקש לקבל את אמירתו כי לקוח בשם שון ברייבה הפקיד, ולדחות את אמירתו כי "הכסף נכנס לברוקר. החברה מתוגמלת משני המיליון הללו" (עמ' 19).
ב"כ המאשימה ביקש לדחות את טענת אקריש כי לא פעל במטבעות וירטואליים (למעשה, בחקירתו טען אקריש כי אינו מחזיק וכי לא החזיק בעבר מטבעות וירטואליים).
ב"כ המאשימה ביקש לדחות את התייחסותו של אקריש להוצאות של 100,000 אירו מנציג דרום אפריקאי, שטען: "זה 100 אלף יורו שהפכו ל50 אלף יורו. זה לקוח דרום אפריקאי שמו חוזה. הוא פורטוגלי שגר בדרום אפריקה. חשבון המסחר שלו עמד להימחק. ארז דיבר איתו, עשה לו שיחת 'מה קורה עם החשבון שלך?' אין רציונליזם. הוא הוסיף 50 אלף יורו כדי להמשיך לשמור על החשבון. בשיחה הראשונה הוא אמר שיעביר מאה ואחרי חודש של דיונים הוא העביר רק 50" (עמ' 21).
ב"כ המאשימה ביקש לקבל את תשובתו של אקריש כי קנו בלימיטים ביטקוין ["כנראה, ביטקוין"] (עמ' 22).
ביחס לעסקה שבה מכרו ל-מעיין ישראלי 15 מטבעות ביטקוין בסכום של 343,650 ₪, ביקש ב"כ המאשימה לקבל את טענת אקריש כי הוא "הביא את מעיין" ולדחות את טענתו כי לא קיבל כסף מהעסקה.
ב"כ המאשימה ביקש לדחות את טענתו של אקריש ש"זה צחוקים בין חברים" – ביחס להתכתבות שלו עם הנאשם שהוטחה בו ושבה נרשם: ""במידה ולא נהיה בכלא", "שם אני אפנק אותך בסיגריות", "כל הצווארון הלבן שם יודע שהוא נותן שנתיים ויוצא החוצה עם איזה מאה מיליון בצד השני של העולם" (עמ' 24-23).