אכן, ככל שחוות הדעת של מומחי ההגנה ועדויותיהם התייחסו לקביעה או לפרשנות של הדין בישראל – יש ממש בהתנגדות שהעלתה המאשימה לקבילות ולמשקל של אותם חלקים בחוות הדעת ובעדויות; שהרי, "כל דין הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה", כאמור בסעיף 57ב לפקודת הראיות; ורק בית המשפט הוא הקובע והמפרש את הדין בישראל; למעשה, כל שופט מוחזק כמי שיודע את הדין בישראל ידיעה שיפוטית; ופרשנות הדין הישראלי אינה טעונה הגשת חוות דעת מומחה או עדות של עד מומחה [ראו למשל והשוו: רע"א 3527/96 אקסלברד נ' מנהל מס רכוש, פ"ד נב(5) 385, 407 (1998) (להלן: "עניין אקסלברד"); עניין תענך, בפסקה 71; ת"פ (מח' ת"א) 40162/05 מדינת ישראל נ' אלגור, בפסקה 5 להחלטת כבוד השופט ח' כבוב (12.2.2008); בג"ץ 5722/12 אבו גוש נ' היועץ המשפטי לממשלה, בפסקה 2 (30.11.2015); בג"ץ 5722/12 אבו גוש נ' היועץ המשפטי לממשלה, בפסקה 15 (12.12.2017)].
זאת, בהבדל מהדין הזר, שאותו מוכיחים בעזרת חוות דעת מומחה.
- למעשה, מומחי ההגנה התייחסו, בחוות דעתם ובעדויותיהם, למישור האזרחי של החבות במס, בהבדל מהמישור הפלילי שהוא הרלוונטי לענייננו, של העבירה המיוחסת לנאשם באישום הראשון, לפי סעיף 220 לפקודה, בגין השמטת הכנסה והתחמקות מתשלום מס במרמה; וכפי שהובהר בפסיקה, כאמור לעיל בפרק של המסגרת הנורמטיבית, יש להבחין בין המישור הפלילי ובין המישור האזרחי, כשבמישור הפלילי המונח "הכנסה" הנזכר בסעיף 220 לפקודה והמוגדר בסעיף 1 לפקודה, הוא סך כל מחזור ההכנסה ברוטו של הנישום, לפני ניכויים והוצאות מותרים, דהיינו היקף המחזור הכספי כולו, וזאת בשונה מהמונח "הכנסה חייבת" המוגדר (אף הוא באותו סעיף בפקודה) כ"הכנסה לאחר כל הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין", דהיינו הרווחים (שלהם טוען הנאשם ושעליהם לטענתו דיווח, ורק עליהם, וזאת מבלי לדווח על היקף המחזור הכולל המהווה את הכנסתו ומבלי להצביע על ניכויים ועל הוצאות וקיזוזים המותרים בדין, כפי שהיה על הנאשם לדווח על פי הדין).
- בנוסף לכך, חוות הדעת של שלושת העדים המומחים מטעם ההגנה והעדויות שלהם, היו מגמתיות, מוטות וחד-צדדיות לטובת הנאשם; שלושתם הסתמכו בעיקר על נתונים עובדתיים חלקיים ומטעים שמסר להם הנאשם, מבלי לבדוק את אמיתות תוכנם, ועל חלק קטן ומגמתי מחומר הראיות, מבלי לבחון את התמונה הרלוונטית בשלמותה ואף בהתעלמם מדברים משמעותיים לחובת הנאשם שנמסרו בשם הנאשם במענים לכתב האישום, כגון שהנאשם איתר רוכשים פוטנציאליים של ביטקוין, ומדברים שהנאשם עצמו מסר בחלק מחקירותיו האחרונות במשטרה ובחלק משיחותיו שנקלטו בהאזנות הסתר ומדברים שהנאשם עצמו אישר, כגון המספר הרב של 135 עסקאות שביצע הנאשם במשך כעשרה חודשים בלבד עם מספר צדדים שלישיים, בהיקף כספי גבוה מאוד של כשלושה מיליון שקלים; ומכל מקום, מומחי ההגנה לא ייחסו את המשקל ההולם והראוי לדברים המפלילים האמורים שהם לחובת הנאשם, אלא התייחסו בעיקר לדברים שמסר להם הנאשם לזכותו, באופן חלקי ומגמתי לטובתו.