כדי להשיב על כך, יש לבחון את מכלול הראיות אליהן הפנה המבקש, ולבחון האם הוא עמד המבקש בנטל המוטל עליו בבקשה דנן – נטל קל יחסית, ונמוך יותר מזה שיוטל עליו בדיון בבקשה לגופה. במסגרת הבחינה הזו ניתן לתת משקל גם לראיות שערכן הראייתי אינו גבוה, וודאי שתהיה משמעות להצטברות של ראיות כאלה. עם זאת, אחזור ואדגיש כי קיומן של ראיות כאלה – הן כל אחת מהן לחוד והן קיומן המצטבר, עשוי להצדיק את המסקנה לפיה המבקש זכאי לגילוי מסמכים, אך בה בעת הן עשויות שלא להספיק בשלב הבא של הדיון, כאשר המבקש יצטרך "להרים" נטל כבד יותר.
האם הוכיח המבקש הפרה מכוונת של הוראות הרישיון ברף בראייתי הנדרש?
- המבקש הפנה למגוון מסמכים המעידים לשיטתו על כך שבזק פעלה – באמצעות נושאי המשרה בה - באופן מכוון כדי לסכל את מהלך הרפורמה הן לפני שהרפורמה נכנסה לתוקף והן לאחר מכן, וכי בסופו של דבר הוטל עליה עיצום כספי לאור ההפרות שלה את הוראות משרד התקשורת.
התנהלות בזק לפני כניסתה של הרפורמה לתוקף
- חלק מהמסמכים אליהם הפנה המבקש מתייחסים לתקשורת שבין בזק לבין משרד התקשורת בטרם נכנסה הרפורמה לתוקף. משרד התקשורת ניהל כאמור שני שימועים בקשר עם הרפורמה, ובין הצדדים הוחלפו במסגרת זו פניות, תגובות ומכתבים רבים. בחלק מפניותיה אל משרד התקשורת, השיגה בזק על האופן בו מתנהל משרד התקשורת, וציינה את עמדתה לפיה משרד התקשורת חורג מסמכותו במהלכיו ובקביעותיו (ר' בהקשר זה את נספחים 7, 8, 10, 21 ו-26 לבקשה).
- אני סבורה כי משקלם של מסמכים אלה הוא נמוך ביותר, אם בכלל יש להם משקל. מדובר כאמור במסמכים הנוגעים לשיח שניהלה בזק מול משרד התקשורת ולצעדים חוקיים שבהם היא ביקשה לנקוט. בזק היתה רשאית להעלות את טענותיה בפני משרד התקשורת ולהתנגד למהלכים בהם הוא ביקש לנקוט. בחלק מהמקרים הועלו הטענות כמענה של בזק לבקשות מצד משרד התקשורת. במקרים אלה אין ספק שבזק הייתה רשאית לטעון את טענותיה ולנמקן, תוך ניסיון לשכנע את משרד התקשורת ביחס אליהן. לו היה המבקש מפנה למסמכים הללו בלבד, לא היה די בהם כדי לקבוע כי הוא עמד בנטל שהוטל עליו.
מסקנות דוח הפיקוח הסופי
- המבקש הפנה גם למסמכים נוספים שמהם עולה כי עמדתו של משרד התקשורת הייתה שבזק פעלה באופן מכוון ולא מקרי כדי לנסות ולסכל את הרפורמה. אחד המסמכים שצוין על-ידיו בהקשר זה הוא דוח הפיקוח הסופי שהופק בסיומו של הליך הפיקוח שניהל משרד התקשורת. מדובר בהליך רשמי שנערך על-ידי הרגולטור מכוח סמכותו, שבסופו החליט הרגולטור (משרד התקשורת), כי בזק הפרה את הוראות הרישיון החלות עליה. עיון בדוח הפיקוח הסופי מצביע על כך שקיימת אפשרות לפיה הפרת הוראות תיק השירות שעמדו בבסיס הטלת העיצום הכספי, נבעו מפעולה מכוונת של בזק, ולא כתוצאה מהפרות רשלניות ומקריות.
דוח הפיקוח הסופי ייחס בסיכומו לחברה ארבע הפרות –
- פעולה בניגוד לאיסור הקבוע בתיק השירות לגבי העברת מידע אל מחלקת השיווק והמכירות (מה שהתבטא בשיחות שימור שנקבע כי בזק ביצעה מול לקוחות בטרם השלמת המעבר);
- הפרה של הוראות בתיק השירות בהן נקבע כי יש לאפשר מימוש של תהליכים בעל-פה בתקופת הביניים עד להקמת ממשק ממוכן;
- הפרה של ההוראה לעניין משך הזמן שנקבע למעבר מנוי תשתית מבזק לספק שירות ומעבר מנוי בין ספקים על-גבי תשתית בזק;
- והפרה של ההוראה האוסרת על הפליה בין סוגי המנויים השונים, היינו הפרת ההוראה לפיה בזק כבעלת תשתית לא טיפלה באופן שווה באספקת השירות בין מנויי ספקי השירות לבין עצמם וכן בין מנוייה שלה לבין מנויי ספק שירות כל שהוא.
בדוח הפיקוח הובהר כי ההפרות המיוחסות לחברה הן רק הפרות מתמשכות ומהותיות שיש בהן כדי לפגוע בהצלחתה של הרפורמה, וכי משרד התקשורת בחר שלא לכלול במסגרתו הפרות שתוקנו על-ידי החברה (ר' עמ' 22 לדוח הפיקוח).
- אני סבורה – כפי שאפרט להלן - כי לפחות לגבי שתיים מההפרות שיוחסו לבזק (העברת מידע למחלקת השיווק והמכירות והפליה בין סוגי מנויים שונים), יש די ראיות המצדיקות את המסקנה לפיה בשלב זה עמד המבקש בנטל הנמוך שהוטל עליו, והציג תשתית ראייתית ראשונית לטענה לפיה נושאי המשרה בבזק פעלו במודע ובמכוון כדי להפר את הוראות הרגולטור.
- הפרת האיסור בתיק השירות לגבי העברת מידע אל מחלקת השיווק והמכירות – ביחס להפרה זו נקבע בדוח הפיקוח הסופי כי מדובר בתופעה רחבה ולא – כפי שטענה בזק - בתקלה או אי-הבנה של הנחיה מצד עובד כזה או אחר בחברה. זאת בין היתר לאור דבריה של המנהלת הכללית של בזק לגבי עריכת שיחות השימור על-ידי החברה והפסקתן.
כך נקבע בדוח הפיקוח הסופי: