(ההדגשה שלי - מר"א)
- במסגרת ההסכם למתן שירותים, בפסקה השלישית לרישת ההסכם צוין כי:
"האגודה (בני דרום – מר"א) מעוניינת להתקשר בהסכם עם נותן השירותים (ניו אדוונס – מר"א), לפיו יעמיד נותן השירותים את שירותיו של מר רונן הרמל...כיועץ ומלווה...של תהליך ההטמעה של רכישת קווים לייצור חטיפים ודגני בוקר מגלומה, וסיוע בהתקנתם כך שיהיו במצב עבודה במקום הפעילות של האגודה (מובהר כי ההתחייבות לגבי הסיוע בהתקנה מתייחסת לתקופה של עד 3 חודשים מיום 31.8.15, וכי נותן השירותים אינו אחראי שהקווים יעבדו)".
- בסעיף 2 להסכם למתן שירותים נקבע כי הוא נערך לתקופה של חמש שנים ותחילתו ביום 31.8.2015 במהלכן התחייבה ניו אדוונס שלא להתחרות במישרין או בעקיפין בתחום של ייצור והפצה של חטיפים ודגני בוקר המיוצרים בשיטת ה"אקסטורזיה" כל עוד ההסכם בתוקף ובכל מקרה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים ממועד החתימה על הסכם זה (הסכמה לאי תחרות קבועה גם בסעיף 9 להסכם זה).
- בסעיפים 5-3 להסכם למתן שירותים התחייבה ניו אדוונס באמצעות רונן לתמוך בבני דרום לצורך לימוד ייצור המוצרים שייוצרו על ידי גלומה; להעמיד לרשותה כל ידע שיש ברשות רונן הקשור לפעילות גלומה ולעשות כל שנדרש על מנת שבני דרום תוכל לבצע את הייצור לפסח 2016.
- בסעיף 10 להסכם למתן שירותים נקבע כי:
"תמורת מתן שירותי הייעוץ כאמור בהסכם זה יהיה נותן השירותים זכאי ל- 6% (שישה אחוזים) ממחזור המכירות ברוטו (ללא מע"מ) של האגודה בגין תחומי הפעילות או מכירת כל מוצר שייוצר (במלואו או בחלקו) באמצעות ציוד ו/או מוניטין שנרכשו מגלומה ו/או ללקוחות שנכללו במסגרת הפעילות כהגדרתה בהסכם גלומה או באמצעות רעיונות לפיתוח שנותן השירותים הציע לאגודה, וזאת עד לתקרה של 1,500,000 ₪ (מליון וחצי ₪). האגודה תשלם לנותן השירותים אחת לחודש תוך 30 יום מתום כל חודש, את הסכום לו הוא יהיה זכאי."
(ההדגשות שלי – מר"א).
- חשוב לציין כי אין בהסכם למתן שירותים או בהסכם המכר כל הגבלה או איסור על בני דרום למכור את הפעילות לצד שלישי כלשהו או התחייבות להפעיל את הפעילות בתקופה כלשהי, ורונן גם לא הכחיש זאת (עמ' 90 לפר' 6/23).
- בנוסף, שי ואורי הבהירו את ההיגיון במבנה ההסכמים, כאשר ההסכם למתן שירותים נערך על מנת לקדם מכירות ופיתוח מוצרים חדשים ולכן נקבע כי התמורה לניו אדוונס תיגזר משווי המכירות (ס' 47-44; 52-50 לתצהירו של שי; ס' 25-18 לתצהירו אורי). הגיון זה מוצא תמיכה בלשון סעיף 10 להסכם למתן שירותים, אליו היתוסף נוסח שלא הופיע בטיוטות קודמות, ולפיו ניו אדוונס תהיה זכאית לתמורה גם בגין מכירות שתהיינה "באמצעות רעיונות לפיתוח שנותן השירותים הציע לאגודה", באופן שתומך אף הוא במסקנה שמדובר בהסכמים נפרדים שנערכו לתכליות שונות.
- בהינתן ההנחה כי בהסכם המכר היה ברור וידוע לצדדים קיומו של סיכון שהפעילות לא תימשך מצד אחד (ורונן עצמו הודה בקיומו של סיכון – עמ' 96 ש' 12 לפר' 6/23); מקום שהתמורה בגין השירותים על פי ההסכם למתן שירותים אמורה הייתה להתקבל מדי חודש כשיעור מוסכם מתוך מחזור המכירות ובתקרה כוללת מצטברת שלא תעלה על 1,500,000 ₪, ומקום שלא נאסרה על פי ההסכם מכירת הפעילות לצד שלישי - ממילא נגזרת מלשונם של ההסכמים המסקנה כי ההסכם למתן שירותים מותנה בקיומה של פעילות רווחית מצד בני דרום ומתן שירותי ייעוץ מצד רונן וכי אין מדובר בהסכם לתמורה מובטחת של 1,500,000 ₪.
- מסקנה פרשנית זו, המוצאת עיגון בלשון ההסכמים עצמם, מוצאת חיזוק גם בהתנהלות הצדדים עובר לחתימתם.
התנהלות הצדדים עובר לחתימה על ההסכמים
- רונן טען כי בתחילת שנת 2015 הוא יצר קשר עם הנתבעים על מנת לעניין אותם בכניסה לשותפות של 50% בפעילותה של גלומה לאור כוונתו של אביו מוטי לפרוש לגמלאות. לאחר מספר חודשים בהם בני דרום בחנה את עסקי גלומה, את הציוד ואת יכולת הייצור שלה כולל המסמכים הרלוונטיים, הודיעה בני דרום כי ברצונה לרכוש את מלוא הציוד והמלאי ובין הצדדים נוהל משא ומתן על פרטי העסקה. לטענתו, תוך המשא ומתן, ונוכח רצונה של בני דרום לרכוש העסק בכללותו, הוא ביקש תמורה בסך 6 מיליון ₪ אולם בני דרום באמצעות נציגיה שי ואורי הסכימו לתמורה בסך 4.5 מיליון ₪ בלבד, תוך תשלום 3 מיליון ₪ במזומן כמפורט בהסכם המכר ותשלום 1.5 מיליון ₪ בפריסת תשלומים על פני 5 שנים בתשלומים חודשיים בשיעור 6% ממחזור המכירות ברוטו עד לסך מצטבר של 1.5 מיליון ₪, כמפורט בהסכם למתן שירותים, וזאת לצד תשלום נוסף בגין מכירת המלאי הקיים בהתאם להסכם המכר (ס' 7-3 לתצהירו; ור' גם ס' 14; 17-16 לתצהירו של מוטי).
- לטענת רונן, לא נוהל משא ומתן נפרד לעניין הייעוץ או מתן השירותים (ס' 183 לתצהירו), ומלכתחילה היה ברור לכלל הצדדים ששני ההסכמים הם למעשה חלק מ"עסקת חבילה" וממערכת הסכמית אחת. לטענתו הוא לא שיער כי בני דרום תנצל את הסכמת גלומה לבקשתה לפצל התשלום כאמור ותסכל את ביצע ההסכם למתון שירותים, תמכור העסק לצד שלישי תוך התעלמות מהתחייבויותיה וגם תמנע מניו אדוונס את האפשרות לקבל את יתרת סכום התמורה המגיע לה מכוח ההסכם למתן שירותים (ס' 9-8 לתצהירו).
- מנגד, שי טען כי הצדדים היו מיוצגים בידי עו"ד ובמסמך העקרונות הראשוני שהועבר בין ב"כ הצדדים נקבע העיקרון לפיו התגמול לרונן בגין השירותים והייעוץ ייגזר בהתאם ל"רווח התפעולי" של בני דרום ולא כסכום קבוע ומוחלט. לטענתו במהלך המו"מ שוּנָה סעיף התשלום בגין השירותים והייעוץ, אך זאת מבלי לפגוע בעקרון המנחה לפיו בהיעדר רווח אין תשלום. בנוסח ההסכם שנחתם אף הודק הקשר בין התשלום לניו אדוונס ורונן לבין הצלחת הפעילות (ס' 47 לתצהירו של שי, וכן נספח נת/4 סעיף 6ג. לתצהירו).
- לתמיכה בטענתו הפנה רונן להתכתבות ווטסאפ בינו לבין שי מיום 13.4.15, בה צוין:
"...