לכך יש להוסיף, שהטלת חובת גילוי כרוכה בעלויות, והגיונם של דברים הוא שהרחבת חובת הגילוי תהיה כרוכה בהגדלתן. הגדלתן של עלויות משליכה על האינטרסים הכלכליים של החברות המדווחות וגם של המשקיעים אשר החברות עשויות "לגלגל" עליהם את העלויות (ימין ווסרמן, עמוד 43; עניין הורוביץ, בפס' 38). גם טעם זה מצדיק שלא לקבוע חובת גילוי רחבה יותר מזו הנדרשת לטובת השגת תכליות החוק (להרחבה ראו פסרמן-יוזפוב, 180-177).
- מורכבות נוספת בקביעת מהותיותו של מידע מתעוררת מקום בו מדובר במידע "צופה פני עתיד" (ר' הגדרה בסעיף 32א לחוק ניירות ערך; להרחבה בעניין ההבחנה בין "מידע קשה" לבין "מידע רך" ר' אפרים אברמזון "תחזיות ו'מידע רך' בחברה הציבורית - החובה לגלות ועקרונות האחריות המשפטית" משפטים כב 55, 58 (1992); ליכט, עמודים 126-125). הצורך בבחינת מהותיותו של אירוע עתידי יכול להתעורר גם מקום בו מדובר בעובדות אובייקטיביות הידועות לחברה. זאת, שעה שהטעם לפירסומן יהיה שהן מלמדות על סיכוי להתרחשות של אירוע עתידי (עידו באום "בשבחו של מבחן התוחלת: עקרון המהותיות והתמודדות עם חוסר ודאות בדיני ניירות ערך" משפטים מד 477, 485-484 (2014) (להלן: באום); ליכט, עמודים 126-125; השוו: עניין מלכה, פסקאות 75, 91; עניין גבריאלי, פסקה 85; אברמזון, עמוד 58).
בתמצית ייאמר, שניתן להצביע על שני מבחני עזר בניסיון לבחון את מהותיותו של אירוע עתידי. מבחן התוחלת (המבוסס על פסק הדין האמריקאי SEC v. Texas Gulf Sulphur, 401 F.2d 833, 849 (2d Cir. 1968)) ומבחן הקו הבוהק (המבוסס על פסק הדין האמריקאי (Greenfield v. Heublein, 742 F.2d 751, 756–757 (3d Cir. 1984)). מבחן התוחלת בוחן את מהותיות האירוע על ידי שקלול שני רכיבים - ההסתברות לקרות האירוע הצפוי והשפעתו הצפויה על החברה (עניין אפריקה ישראל, פסקה 47). לעומתו, מבחן הקו הבוהק מתמקד בזיהוי מאפיינים קונקרטיים שמגדיר בית המשפט בהתאם לטיב האירוע הנבחן, אשר עם התקיימותם ניתן לראות באירוע ככזה שהבשיל לכדי מהותיות (שרון חנס "לקראת מבחן חדש למהותיות בניירות ערך: בין מבחן התוחלת למבחן הקו הבוהק" ספר סלים ג'ובראן 1175, 1178, ה"ש 4 (אהרן ברק, מוחמד ותד, גד ברזילי ז"ל ודורית פרידמן עורכים, 2023)). הפסיקה האמריקאית אימצה לבסוף את מבחן התוחלת (בפסק הדין Basic Inc. v. Levinson, 485 U.S. 224 (1988)), בשעה שהרגולציה האירופאית אימצה מבחן דומה למבחן הקו הבוהק אך מורכב יותר, בין היתר, בשל הרכיבים הנבחנים במסגרתו (להרחבה ר': Ido Baum & Dov Solomon,When Should You Abstain? A Call for a Global Rule of Insider Trading, 88 U. Cin. L. Rev. 67, 83-88 (2019)).