גם אני סבורה שתנאיה של ההלוואה מלמדים שהיתכנות הפרה על ידי הלווה, הובאה על ידי החברה בחשבון כסיכון שהיתכנותו ממשית. הריבית הגבוהה שנקבעה להלוואה מלמדת שמדובר בלווה שלא יכול היה לקבל הלוואה בתנאים המקובלים במערכת הבנקאית. הבטוחות אופיין, איכותן ושוויין, מלמדות שהחברה דאגה למקור לפירעון המלא של ההלוואה שאינו תלוי בהחזר על ידי הלווה וגם לא בחוזקו הפיננסי.
- יתרה מזו, בדיווח המיידי שפירסמה החברה על המשיכה הראשונה מקרן ההלוואה לדקמא לטובת מתן ההלוואה הספציפית, פירטה החברה את תנאיה המחמירים של ההלוואה הספציפית מבחינת הלווה. החברה הרחיבה אודות הריבית, הבטוחות שנדרשו והפיצוי המוסכם בגין הפרה (דיווח מיום 29.4.2018, נספח 27 לתשובת לורנצי):
"ההלוואה הספציפית הנה בסך כולל של 10 מיליון ש"ח, בריבית של כ-15% שנתית (הכוללת דמי העמדת הלוואה), לתקופה של 12 חודשים והכל בהתאם לתנאים שנקבעו במדיניות מתן האשראי של החברה כפי שאושרה ע"י דירקטוריון החברה (להרחבה ראו דיווח החברה מיום 12.4.2018...).
לצורך הבטחת ההלוואה הספציפית יועמדו לטובת דקמא משכנתאות מדרגה ראשונה לא מוגבלות בסכום על שלושה נכסי נדל"ן מניבים הממוקמים בגוש דן, בשווי שוק (על ידי מעריך שווי חיצוני) של כ-23 מיליון ש"ח ובשווי שוק לצרכי בטוחה (לרבות הפחתה של בין 20%-15% בגין מימוש מהיר) של כ-16 מיליון ש"ח, אשר מהווים יחס בטוחה להלוואה של כ-43.6% וכ-62%, בהתאמה.
בנוסף כוללת ההלוואה הספציפית עילות מקובלות בגינם תקום לדקמא הזכות לפירעון מיידי של ההלוואה הספציפית, פיצוי מוסכם של מיליון ש"ח במקרה של הפרת תנאי ההלוואה הספציפית על ידי הלווה אשר לא תוקנה במועד וכן ריבית פיגורים בהתקיימות התנאים הקבועים בהסכם ההלוואה הספציפית....".
רובו ככולו של הדיווח המיידי יוחד לפירוט התנאים ולא נכללו בו נתונים ביחס לאיכות הלווה, חוזקו הפיננסי או הכנסותיו השוטפות.
- אני סבורה, כי בנסיבות המקרה הקונקרטי, הדיווח המפורט על התנאים שנדרשו מהלווה, לימד את המשקיעים שהחברה נערכה מראש לכך שבמהלך תקופת ההלוואה היא תידרש להתמודד עם אי קיום תנאי מתנאי ההסכם מצידו. הנתון שהחברה נערכה כאמור והנתון שהסכם ההלוואה כלל תנאים להבטחת החזר ההלוואה, בין היתר, באמצעות הבטוחות והפיצוי המוסכם, הם חלק ממכלול הנתונים שהיה מצוי בידי המשקיעים. הבנת מצב דברים זה מתוך קריאת הדיווח המיידי מיום 29.4.2018 אינה דורשת מומחיות או תחכום מיוחד מצידם של המשקיעים. אין המדובר בהבנה שמצויה רק אצל נושאי המשרה בחברה או גורמים בעלי ידע מעמיק בתחום האשראי, אלא כזו שהיא במתחם ההבנה של המשקיע הסביר, שאינו משקיע חסר הבנה.
- יודגש, אין בכך כדי ללמד על הנחה כללית הנוגעת לסוגים כאלה או אחרים של הלוואות או תאגידים, כי אם על נתונים העולים מנסיבותיה הקונקרטיות של ההלוואה בענייננו. לעניין קביעה זו גם לא נדרש סיווג החברה כתאגיד נותן אשראי חוץ. שהרי גם לשיטת הרשות החברה דיווחה לציבור שהיא תפעל בתחום של מתן אשראי המגובה בבטחונות (ר' גם סעיפים 3.1 ו-4 לכתב הטענות המנהלי, ודיווח מיום 19.2.2018, נספח 14 לתשובת לורנצי).
אני סבורה שוועדת האכיפה לא סיווגה את החברה כתאגיד אשראי חוץ בנקאי וגם לא הציגה תפיסה לפיה כשל בהחזר אשראי הוא תמיד חלק ממהלך העסקים הרגיל בחברות אלה. מכל מקום, מקובלת עלי עמדת הרשות שגם בהקשר זה אין מקום לקביעת כללים או הנחות גורפות. מבלי לנטוע מסמרות אציין שהדעת נותנת כי לעניין זה יהיו הבדלים בין תאגידים שונים, תנאי ההלוואות, סוג ההפרות, היקפן וכד'. כאמור, בענייננו לא נדרשת קביעה ביחס לתאגידי אשראי חוץ בנקאי ככלל.
- שלושת חברי המותב התייחסו גם לבטוחות שניתנו להלוואה. קסטיאל ודקל-שפריר, קבעו שבענייננו הבטוחות שניתנו להבטחת ההלוואה הפחיתו משמעותית את הסיכון לו הייתה החברה חשופה כתוצאה מההפרה. יו"ר המותב סבר שהבטוחות משתלבות במכלול הטעמים לדחיית עמדת הרשות.
הרשות טוענת שלא היה מקום להידרש כלל לקיומן של בטוחות וגם לא לניתוח משמעותן ביחס לסיכון הקיים לחברה בגין ההפרה. זאת משום שמימושן של בטוחות עלול להיות מורכב וכרוך בעלויות ניכרות ולעיתים בטוחות הנדמות כמצוינות מכזיבות. גם בדיעבד מתברר שנדרשו זמן ומשאבים לפירעון ההלוואה.