משנתבקש זלמנוב להסביר היכן רעיון הייזום, בהצעה למכור שליטה בחברה, השיב, שאמנם למכור מניות זה ענין שגרתי, אבל זה לא דבר פשוט, שיש כמה המצאות שנראות מאד פשוטות אבל עובדה שאיש לא עשה זאת, קודם לכן, בעסקה דנן. בנוסף אמר, כי במצב, אשר שרר במקרה זה, בו לא היה קונצנזוס בין בעלי המניות של א.מ.ת.ש, לקחת 53% מבעלי המניות ובדרך זו להשתלט על כולם, זה רעיון לא מבוטל.
העובדה שגם במו"מ שערכה דורי עם חברה אחרת (חברת באוהאוס), דובר על מכירת 53% מהמניות איננה נוטלת את "העוקץ" מתפקידו של זלמנוב כיזם וכמי שסייע בקשירת העסקה. עובדה היא שעד שזלמנוב נכנס לתמונה, לא עלה בידי א.מ.ת.ש להגיע להסכם עם חברה כלשהי ולהביא עסקה לידי גמר, למרות תיווך של מתווכים שונים וכי, בסופו של דבר, הגיעו הצדדים להסכם רק בעזרתו של זלמנוב.
עו"ד אלסטר העיד, שאמנם לכל חברה הוצע אותו "סל פתרונות", אולם בסופו של דבר העסקה נחתמה עם דורי וכי "למר זלמנוב במקרה של דורי היה תפקיד מאד חשוב בהגעה לפתרון הסופי" (עמ' 53 ו – 54 לפרו). לדבריו, זלמנוב היה פעיל בעסקה יותר מאשר המתווכים שהובאו מצידה של א.מ.ת.ש וזלמנוב לקח על עצמו (בסיועו של עו"ד אלסטר), להוביל את המו"מ, שהיה מסובך ומורכב עד להצלחת העסקה. (עמ' 57 לפרו'). לדבריו, זלמנוב היה קונסטרוקטיבי, והשתתף כמעט בכל הפגישות, באופן אקטיבי ו אף היו לזלמנוב כמה תרומות קונקרטיות בנושא (עמ' 43 לפרו' שו' 1-6).
עו"ד אלסטר ציין עוד, כי העסקה הייתה מורכבת ובעייתית וכי לאחר שהמגעים עם אשד"ר כשלו, זלמנוב הציע את דורי וכן "הציע כמה הצעות בהחלט יפות לגבי איך ניתן לפתור את המחלוקת הפנימית שהייתה בא.מ.ת.ש גם בהיבט שאני ייצגתי רק 53% מבעלי המניות ורק בשמם יכולתי לדבר. ואז הוא הציע לעשות זאת בשלבים, לנסות למכור קודם את ה-53% ואח"כ החברה תשתלט, ועוד" (עמ' 39 לפרו').
בעובדה שזלמנוב לא ידע על כך, שכשלושה שבועות לאחר חתימת הסכם הקומבינציה (שנחתם ביום 22.5.08), ערכו דורי וא.מ.ת.ש תיקון להסכם (נ/7), אין כדי לסתור את האמור לעיל. ראשית, נסיבות עריכת הסכם זה לא הובהרו על ידי דורי וממילא מדובר בשלב שלאחר חתימת הסכם הקומבינציה, שנית, דורי אינה יכולה להיבנות מכך ולשלול מזלמנוב את תפקיד היזם, שהיא עצמה נתנה לו, כמפורט לעיל, על ידי כך שהיא וא.מ.ת.ש בחרו שלא לשתף את זלמנוב בכך.
- לסיום (במישור השלישי), ניסתה דורי להראות שזלמנוב עוסק בתיווך ושאין מדובר ב"עסקת אקראי". לשם כך סיפר גרינברג, בעדותו, על עסקת מקרקעין גדולה, שנערכה בנתניה (כ- 6-7 שנים עובר לעסקה דנן), כאשר הוא עבד בחברת אשד"ר בה, לדבריו, שימש זלמנוב כמתווך.
אלא, שגרינברג "שכח" לציין זאת בתצהירו, וכאשר נשאל על כך בעדותו השיב ש"זה לא רלבנטי" (עמ' 2 שו' 13-14, לישיבת יום 13.4.10). כאשר נשאל גרינברג אם זלמנוב היה אחד מבעלי הקרקע בנתניה, השיב שאביו של זלמנוב היה אחד מבעלי הקרקע. כאשר נאמר לו שגם זלמנוב היה אחד מבעלי הקרקע ונציגם של בעלי הקרקע, השיב שהוא איננו יודע, אבל הוא יודע שזלמנוב חתום על הסכם תיווך וקיבל דמי תיווך.