במילים אחרות, גם אם במורד הדרך, לאחר כריתת הפרטיכל, הצדדים מצאו עצמם חלוקים בנקודה זו או אחרת, אזי בהעדר הסכמה של הצדדים לבטל את הפרטיכל או להתלותו או להכניס בו תנאים מתלים חדשים שטרם נתמלאו, אין בכך כדי לגרוע מחובתה של הפטריארכיה למלא אחר החיובים שהוטלו עליה מכוחו, ובכללם חובתה לחתום על הסכם הפשרה (ראו והשוו לעניין בוטקובסקי, שם הובהר כי משעה שנכרת חוזה, שוב לא היה רשאי צד לחוזה לסגת מן ההתחייבות שנטל עצמו באמצעות העלאת דרישה חדשה שלא היתה לה אחיזה בהסכם (באותו מקרה מדובר היה בהצגת דרישה למתן ערבות) (שם בעמ' 73-72)). משכך, יכולנו לכאורה לסיים את דיוננו בשאלת הפרת הפרטיכל בנקודה זו. אף על פי כן, למען שלמות הדברים (ומאחר שהדברים הם בחלקם בעלי זיקה להמשך דיוננו), נתייחס בקצרה לטענתה האמורה של הפטריארכיה.
- אין חולק כי הנוסח האחרון של הסכם הפשרה מיום 15.4.2008 כלל אי-אלו עדכונים ושינויים לעומת הנוסח המקורי שצורף לפרטיכל מיום 12.3.2007 (ראו תכתובות דוא"ל בין עו"ד יואלי מטעם קק"ל והימנותא לעו"ד זועבי מטעם הפטריארכיה - נספחים 43-34 לערעור הפטריארכיה). לצורך דיוננו ראוי להזכיר שתי תוספות שהוכנסו להסכם הפשרה בנוסחו האחרון.
תוספת אחת עסקה במימון התשלום בסך 13 מיליון דולר שבו תשא הפטריארכיה, והיא מופיעה בסעיף 3 סיפא להסכם הפשרה (לטובת הקורא יובהר כי אין קשר בין סעיף 3 סיפא להסכם הפשרה לסעיף 3 סיפא לפרטיכל שאליו התייחסנו בהרחבה לעיל). סעיף זה קבע כדלקמן:
"מבלי לגרוע מתוקף התחייבותה לעיל [לשלם להימנותא 13 מיליון דולר - י"ע], מצהירה הפטריארכיה וקק"ל מודעת ומסכימה לכך שהפטריארכיה מממנת את תשלום הסכום דלעיל ע"י צד ג', שהינו גורם פרטי שאינו קשור באורח כלשהו לפרשת הקרקעות".
תוספת שניה קבעה פיצוי מוסכם במקרה שבו הפטריארכיה תאחר בביצוע התשלום, והיא מופיעה בסעיף 11 להסכם הפשרה שזו לשונו:
"מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 10 לעיל [שהעניק לכל צד זכות לסעדים מכוח חוק התרופות - י"ע], מוסכם בזאת כי כל איחור בביצוע התשלום האמור בסעיף 3 לעיל ישא ריבית (דולרית) שנתית בשיעור 8% וזאת מבלי לגרוע מזכותה של קק"ל לכל סעד אחר או נוסף".
שתי תוספות אלו לא הופיעו בנוסח המקורי של הסכם הפשרה שצורף לפרטיכל, ושתיהן עומדות ביסוד טענות שהעלו הצדדים בערעורים שלפנינו. הסוגיה של מימון התשלום על ידי צד שלישי עומדת במוקד טענת הפטריארכיה לגבי המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים לאחר הקראת הפרטיכל, מחלוקת שלשיטת הפטריארכיה הצדיקה את אי חתימתה על הסכם הפשרה. לעומת זאת, הסוגיה של הפיצוי המוסכם עומדת במוקד ערעורה של הימנותא, המלינה על כך שבית המשפט המחוזי לא פסק לטובתה פיצוי זה בנוסף לחיוב הפטריארכיה בתשלום בסך 13 מיליון דולר. נדון תחילה בסוגיית המימון על ידי צד שלישי, ואל סוגיית הפיצוי המוסכם נידרש בהמשך דברינו במסגרת התייחסותנו לערעורה של הימנותא.