אף איני רואה להידרש לניסיונה של הפטריארכיה לצייר את המגעים בין הצדדים באופן מטריד כניסיון של "היהודים" לעשוק את "הנוצרים", כמו גם לטענתה כי לא יעלה על הדעת שהתנהלות כזו היתה מתרחשת כלפי עמותה יהודית או מוסלמית. טענות טעוּנות אלה נטענו בעלמא, ללא בסיס ראייתי של ממש, ויש להצר על אופן הצגת הדברים ועל הניסיון להעמיס אלמנטים דתיים על המחלוקת החוזית שנתגלעה בין הצדדים.
- נקודה נוספת שיש להידרש אליה בפתח הדברים היא טענת הפטריארכיה כי יש לדחות את ההליך בשל העיתוי שבהגשתו. לטענתה, המתנתה של הימנותא עד למועד שבו הוגשה תביעתה - כשנתיים וחצי לאחר שהוחלפה הטיוטה האחרונה של הסכם הפשרה בין הצדדים, ולאחר שניתן פסק דין בהליך הפלילי ונקבע כי אכן מדובר בעסקת מרמה - היא "השתהות" שנעשתה במכוון ועולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט.
אף טענה זו דינה להידחות. לצורך הדיון, אני נכון לקבל את ההנחה כי ככלל, אם ראובן סבור שהוא התקשר בהסכם מחייב עם שמעון, ושמעון מתכחש לכך, יש לצפות כי ראובן יחיש צעדיו לפעול לאכיפת ההסכם ויגיש תביעה במידת הצורך, ולא ימתין להתפתחויות בהליכים אחרים כדי לגלות אם יהיה בהן כדי לשפר את סיכויי תביעתו. אלא שבנסיבות המקרה דנן, לא ניתן לומר כי "ההשתהות" הנטענת מצד הימנותא הצדיקה את סילוק תביעתה.
במישור הדיוני, ראוי להעיר כי טענת הפטריארכיה בדבר ההשתהות בהגשת התביעה, כמו גם הטענה כי יש לסלק את התביעה מחמת היותה שימוש לרעה בהליכי משפט, הן על פי טיבן טענות מקדמיות שהמקום להעלותן הוא בכתב ההגנה (תקנה 13(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים §53 עמ' 144 (מהדורה שלישית דיגיטלית, 2024)). כזאת לא נעשה במקרה דנן. עם זאת, משעה שההליך נפתח בשנת 2011, ובהעדר הוראה זהה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, איני רואה לדחות הטענה על יסוד נימוק זה.
לגופם של דברים, אין יסוד לטענה כי יסודות השיהוי התקיימו בנסיבות דנן. מהתכתובות בין הצדדים עולה כי כבר בחודש ספטמבר 2008, כאשר החל להתברר להימנותא (לתפישתה) שהפטריארכיה נסוגה מההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים, היא הבהירה במכתב לבא כוחה של הפטריארכיה כי היא רואה בהתנהלות הפטריארכיה משום התנערות מהתחייבויותיה והפרה שלהן, שבגינן היא זכאית לאכיפה או לפיצויי קיום; תוך שהיא מוסיפה כי אם הפטריארכיה "תתמיד בהתנהגותה ובעמדותיה", לא תיוותר להימנותא ברירה אלא לתקן את כתב הגנתה "וכן לתקן את ההודעות לצדדים שלישיים שהגישה ולהוסיף כצד שלישי, בין היתר, גם את הפטריארך הנכבד באופן אישי כמי שאחראי במעשיו ובמחדליו למצב הדברים שנוצר" (מכתבו של עו"ד אלחנני לעו"ד מוגרבי מיום 16.9.2008, המתייחס להליך שהתנהל בשעתו בתביעת הפטריארכיה (נספח 45 לערעור הפטריארכיה)). בסמוך לאחר מכן, במסגרת ההליך שהתנהל בתביעת הפטריארכיה, הצדדים הגיעו להסכמה דיונית "להמתין לפי שעה למתן פסק הדין של בית המשפט העליון בערעור הפלילי", מתוך הנחה כי זה יינתן בתוך שנה (פרוטוקול מיום 28.10.2008). בהמשך אותו הליך הסכימו הצדדים כי בקשות לתיקון כתבי טענות וצירוף צדדים נוספים תוגשנה עד ליום 15.12.2010 (פרוטוקול מיום 1.9.2010).