בנסיבות אלו, לא ניתן לומר ש"ההשתהות" הנטענת מצד הימנותא העידה על זניחת זכות התביעה שעמדה לה, ואין לומר כי הפטריארכיה שינתה מצבה לרעה בשל ההשתהות הנטענת. מובן אפוא כי יסודות השיהוי בדין האזרחי לא נתקיימו במקרה דנן (ערעור אזרחי 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים [נבו] (2.7.2003)). כמו כן, מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי מורכבות הדברים, רגישותם, ריבוי המעורבים ותמהיל כלל השיקולים המצטרפים לכדי "צבר חריג של נסיבות עובדתיות ומשפטיות", שומטים את הקרקע תחת טענת המניעות שהעלתה הפטריארכיה בשל ההשתהות כביכול בהגשת התביעה (פסקה 166 לפסק הדין). אין מדובר אפוא במקרה שבו בית המשפט נדרש להפעיל את סמכותו ולסלק תביעה על הסף בשל שימוש לרעה בהליכי משפט, סמכות שיש להפעילה בזהירות ובמקרים חריגים בלבד (ערעור אזרחי 2452/01 אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 6 [נבו] (9.10.2003)). רחוק מכך.
ועתה, לגופו של עניין.
האם נכרת חוזה מחייב?
- השאלה המרכזית העומדת להכרעה היא אם נכרת הסכם מחייב בין הימנותא והפטריארכיה. אקדים אחרית לראשית ואומר כי לטעמי התשובה לכך חיובית, אלא שההסכם שנכרת איננו הסכם הפשרה, כי אם הפרטיכל, כפי שיוסבר בהרחבה להלן.
בפתח הדברים, ראוי להזכיר תחילה מושכלות יסוד, שלפיהן אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות עובדתיות או בממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית, אשר מתרשמת באופן ישיר מן העדים ומן הראיות. כלל זה עומד בתוקפו במקרה שלפנינו, שבו הבהיר בית המשפט המחוזי כי מצא את עדויותיהם של העדים מטעם הימנותא מהימנות, מפורטות ומנומקות, "משתלבות האחת עם רעותה באופן אמין ומדויק, כאשר עדות כל אחד מהם בנפרד מחזקת את האחרות עד כדי יצירת פסיפס אחד שלם" (פסקה 131 לפסק הדין). עם זאת, כפי שהקדמתי וציינתי וכפי שיבואר להלן, מסקנתי המשפטית אינה זהה לזו של בית משפט קמא, ואם נצעד לאורן של קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא והחומר שלפנינו - אין לנו אלא לקבוע כי נכרת הסכם מחייב, הוא הפרטיכל. מטבע הדברים, מסקנה זו משליכה על טיבו של הסעד שיש לפסוק במקרה דנן, שאיננו פיצויי קיום בשל הפרת חובת תום הלב במשא ומתן לפי סעיף 12 לחוק החוזים (כפי שפסק בית המשפט המחוזי), כי אם סעד של אכיפת חוזה. ואלו הדברים.
- הבאנו לעיל את נוסח הפרטיכל במלואו, ועל מנת לעמוד על טיבו נשוב ונעמיד לנגד עינינו תניות מרכזיות שנקבעו בו:
(-) הצדדים התחייבו להסדיר את המחלוקת ביניהם על פי הקבוע בהסכם הפשרה טיוטא א' שצורפה לפרטיכל, "שנוסחה סוכם ואושר באופן סופי על ידי הצדדים ועורכי דינם" (סעיף 2).