עו"ד הראל: יצא לקופיקס לבדוק את תיק רישוי עסקים של המבנה או את המצב המשפטי או התכנוני ברשות?
העד, מר שטרית: היות והיה שם בית קפה קודם, יצאנו בהנחה הגיונית שאם יש שם בית קפה שנמצא שם כמה שנים, אז אין שום בעיה"
כלומר, על אף שהאחריות לבדוק האם ניתן לקבל רישיון עסק הייתה מוטלת על הנתבעת היא לא עשתה כן. הנתבעת גם הסתירה ולא גילתה לתובע שלא ערכה שום בדיקה משפטית, או בדיקה תכנונית או כל בדיקה בכלל. כלומר – לא ערכה את הבדיקות המשפטיות והתכנוניות עליהן הצהירה בהסכם השכירות אל מול בעלי הנכס ואשר הוצג לתובע.
- התובע היה זכיין מוצלח, אשר עזב את הסניף רק בסמוך לגזר הדין בהליך בו הורשע בשל ניהול הסניף ללא רישיון עסק
- אין חולק שהתובע הצליח רבות במהלך חמש השנים בהן פעל בסניף הנתבעת. הסניף אותו ניהל התובע היה רווחי והייתה לתובע כוונה וציפייה להישאר בסניף ולממש את האופציות שניתנו לו בהסכם הזיכיון. רווחיות הסניף עולה בבירור מעדותו של מר קובי יוזף, היועץ המשפטי של הנתבעת אשר הגדיר את הסניף שניהל התובע כאחד מחמשת הסניפים הטובים ביותר של הנתבעת וכלשונו (ע"מ 54 לפר', ש' 25-29, ההדגשות לא במקור):
"עו"ד הראל: שאלה אחרונה, בבקשה. אתה יודע אם הסניף היה רווחי או לא?
העד, מר יוזף: לפי מה שאני זוכר, שוב, אני לא בקיא במספרים. לפי מה שאני זוכר, בשנת 2021 זה היה אחד מהטופ 10 או טופ 5 של הרשת"
גם גב' אריאלה בוכניק, ראש הנהלת חשבונות וקשרי זכיינות בנתבעת, העידה שמדובר היה בסניף מצטיין ורווחי במיוחד מבין סניפי הנתבעת וכלשונה (ע"מ 63 לפר', ש' 31): "הוא בין הסניפים הכי רווחיים שלנו".
- מכאן, ניתן לקבל את דבריו של התובע לפיהם, הסיבה היחידה בשלה עזב את הסניף – היא העובדה שהורשע בפלילים והעובדה שלא ניתן היה להמשיך ולפעול בסניף. הנתבע הגיע להסדר טיעון מכוחו ניתן ביום 5.10.2021, גזר דין לפיו נאסר על התובע להפעיל את הסניף (!) החל מיום 5.11.2021 וכן נגזר עליו קנס בסך של 10,000 ₪ - ור' רע"ס 38230-11-18 מדינת ישראל נ' בן סימון (מיום 5.10.2021 הש' שלמה איזקסון - נספח ד' לתצהיר התובע).
- ואכן, ביום 26.10.2021 עזב התובע את הסניף, זאת בהתאמה להודעה מוקדמת שמסר היטב כבר ביום 22.7.2021. על מועד עזיבתו של התובע למדים גם מנספח ז' לתצהיר התובע וכן מהנספח שצורף בע"מ 47 לנספחי תעודת עובד הציבור).
- סיכום עד כאן
מכל האמור עד כאן עולה התמונה הבאה:
- תשלום סך של 585,000 ₪ עבור שלוש תקופות זיכיון בנות 5 שנים כל אחת - התובע הוציא מכיסו הסך של 585,000 ש"ח עבור שלוש תקופות זיכיון, בנות חמש שנים כל אחת – וביחד תקופת זיכיון כוללת של 15 שנים.
- הנתבעת סיפקה לצורך הזיכיון נכס שלא ניתן להפעיל בו סניף – התובע שילם עבור זיכיון בנכס אשר כלל לא ניתן להפעיל בו סניף וכלל לא ניתן לקבל בו רישיון עסק.
- התובע עזב את הסניף עם תום תקופת הזיכיון הראשונה, ולאחר שהורשע ונאסר עליו בדין להפעיל את הסניף - מתוך שלוש התקופות בנות חמש שנים להפעלת הזיכיון, פעל התובע במקום רק בתקופה הראשונה. בסיומה של אותה תקופה, נגזר על התובע במסגרת גזר דין בהליך פלילי - להפסיק להפעיל את הסניף.
- הנתבעת ידעה או שהיה עליה לדעת שהיא נוטלת דמי זיכיון בעבור נכס שכלל לא ניתן להפעיל בו סניף - על כך הורחב בסעיפים 7-8 לעיל.
חלק שני בדיון - התייחסות פרטנית לסעדים אותם דרש התובע
- ארבעת הסעדים הכספיים להם עתר התובע
התובע עתר, כאמור, לארבעה סעדים כמפורט להלן:
- סך השווה לשני שלישים מהסכום ששולם תמורת הזיכיון - 390,000 ₪
- פיצוי בגין נזקים בגין אי קבלת רישיון עסק - 77,224 ₪
- פיצוי בגין נזקים בשל הגשת כתב האישום הפלילי - 10,000 ₪
- סכום בשל חובות "פתוחים" שונים (מתוכם הנתבעת מודה בחוב
בסך של 23,495.62 ₪) - 44,236 ₪