עו"ד ברמן: מי היה סמנכ"ל פיתוח, אם אפשר לשאול?
העד, מר בן סימון: בזמנו זה היה אריק לביזון. אמרתי לו שאני מעוניין בסניף קופיקס. אולי אם יש משהו בשעות שלי, במה שהצגתי לך שמתאים לי מבחינת שעות, ימים וזה. הוא חזר אלי, אמר לי 'יש לי בשבילך סניף פצצה. בוא תפגוש אותי בשלום 53, הבניין של הפניקס. אני אציג את הסניף'. הגעתי לשם, ראיתי סניף עובד.
עו"ד ברמן: ראית סניף עובד ומי עבד בו באותו יום שאתה הגעת?
העד, מר בן סימון: זכיין אחר.
עו"ד ברמן: זכיין אחר שאתה נקבת בשם שלו, נדמה לי, בדיונים אחרים.
העד, מר בן סימון: נסים.
עו"ד ברמן: ניסים הדוטלר, נכון.
העד, מר בן סימון: היה שם, אני לא מכיר אותו."
- התובע לא ערך בדיקות מספיקות, קודם לחתימת הסכם הזיכיון. אילו היה עורך בדיקות כאמור, הרי היה מגלה מלכתחילה את מצבו המשפטי של הנכס. יש חשיבות לעובדה שהתובע כלל לא ערך בדיקות מספקות, והחשיבות תבוא לידי ביטוי בעת הדיון בסעדים הכספיים השונים להם עותר התובע. לצד זאת וכבר בשלב זה ייאמר, שהעובדה שהתובע לא ערך בדיקות מקדימות מספקות – לא תפטור את הנתבעת מהשבת החלק היחסי שנטלה תמורת דמי הזיכיון. תמורה אשר שולמה עבור שלוש תקופות הזיכיון, ובסך הכל 15 שנים – וזאת כאשר נעשה שימוש בנכס רק במהלך התקופה הראשונה.
- הסכם ההפעלה בין הנתבעת לבין בעלי הנכס לא הוגבל בתקופה. בהתאם להסכם, נקבעה תקופת הפעלה מינימלית של 42 חודשים אשר תמשיך ללא הגבלה כאשר כל צד יהיה רשאי לסיימה בהודעה בכתב של 90 יום מראש. והינה, למרות שמדובר בהתקשרות ארוכת טווח שאינה קצובה בזמן, ולמרות שהנתבעת התחייבה לבדוק את מצבו המשפטי של הנכס, הרי עדיין טען מנהל הנתבעת כך(0ע"מ 58, ש' 26-27, ההדגשה לא במקור):
"עו"ד הראל: אתם בדקתם שיש רישיון עסק כשאתם השכרתם את המקום?
העד, מר שטרית: לא בדקנו, לא אגיד לך שבדקנו"
ובהמשך (ר' ע"מ 57 לפרוטוקול הדיון וכן הדיון בהמשך פסק הדין כאן) ניתן לראות שהנתבעת השימה פניה ופעמיה רק לקבלת הסך של 585,000 ₪ (כולל מע"מ) מהתובע. לטענת מנהל הנתבעת – הנתבעת כלל לא בדקה האם ניתן בכלל להפעיל סניף בנכס אותו סיפקה לתובע. וכך היתמם, במלוא הכבוד, מנהל הנתבעת וטען שככל לא ערכו בדיקה שכן - "היות והיה שם בית קפה קודם, יצאנו בהנחה הגיונית שאם יש שם בית קפה שנמצא שם כמה שנים, אז אין שום בעיה".