המדובר בשטח עיקרי ולא בזוטי דברים, קיימת בקשה להסדרת השטחים בבנין, לאחר הוכחת השטחים העיקריים ואישורם בהיתר, תיבדק התכנית לרישיון עסק מחדש בהנדסה"
- בהמשך וביום 21.9.2014 הוצאה "התראה לפני הגשת כתב אישום". ההתראה התייחסה להגשת כתב אישום בגין – "הקמת והפעלת מסעדה/בית קפה בלובי הכניסה הראשית בבית הורד הפניקס". באותה התראה הובהר כך - "ממידע שהגיעה למשרדנו ומביקורת שנערכה בכתובת הנדונה ביום 15.9.14 עולה, כי ביצעתם חריגות בניה כדלקמן: 1. הקמת והפעלת מסעדה/בית קפה בלובי הכניסה הראשית בבית הורד, הפניקס" (ע"מ 15 לנספחי תעודת עובד הציבור).
- ביום 11.1.2015 הוצא מכתב ל"קרנף בר" הכולל רשימה של מכשולים העומדים בפני הוצאת רישיון עסק ובתוכם החלטת וועדת חריגים לפיה – "המדובר בשטח עיקרי ולא בזוט דברים" (ע"מ 33 לנספחי תעודת עובד הציבור).
- בהמשך, וביום 18.1.2015 הוצא דו"ח ביקורת שהוא גם "בקשה להעמדה לדין" בגין הפעלת בית עסק ללא רישיון בלובי בנין המשרדים (ע"מ 21 לנספחי תעודת עובד הציבור). באותה "בקשה להעמדה לגין" נכתב במפורש בכתב יד כך – "לא ניתן להנפיק רישיון".
- ביום 18.1.2016 ביקשה הנהלת בית המשרדים מ"קרנף בר" לפנות את "המזנון" עד ליום 28.2.2016 (ע"מ 22 לנספחי תעודת עובד הציבור) – ומיד לאחר הפינוי וביום 11/3/2016 נקשרה בהסכם עם הנתבעת. האם ניתן לקבל טענה שהנתבעת לא ידעה אודות נסיבות עזיבת "המזנון" הקודם את המקום?
- ביום 13.6.2016 הוגשה בקשה נוספת לקבלת רישיון עסק. הפעם של הזכיין הקודם של הנתבעת – מר נסים אדוטלר.
- רק בחודש ינואר 2024 הגישה, לראשונה, הנתבעת עצמה בקשה לקבלת רישיון עסק (ע"מ 67 לנספחי תעודת עובד הציבור) ובהמשך נשלחה ביום 2.5.2024 אל הנתבעת באמצעות מנהלה מר פנחס שטרית "הזמנה להגשת תגובה בכתב בענין רישיון עסק בטרם הגשת כתב אישום" (ע"מ 71 לנספחי תעודת עובד הציבור).
- אין מדובר במידע נסתר, אלא בתיק עמוס התראות והבהרות אשר התייחסו לנכס שנמסר בהמשך לרשות התובע. אותו נכס אשר התובע לא הצליח לקבל רישיון עסק בגינו – בדיוק כמו מחזיקים קודמים לו.
גם כאן ייאמר שקשה להאמין לטענה לפיה הנהלת הנתבעת כלל לא ידעה שלא ניתן להוציא רישיון עסק לנכס שהעבירה לידי התובע. בנסיבות אלה לא ניתן לקבל טענה לפיה הנהלת הנתבעת לא ידעה שכלל לא ניתן להוציא רישיון עסק. אך יותר מכך – שוב ייאמר שאפילו אם הנהלת הנתבעת אכן דוברת אמת ולא ידעה שלא ניתן להוציא רישיון עסק לנכס – הרי עדיין היה עליה לדעת זאת, בוודאי בטרם נקשרה בהסכם עם התובע.
- עדות היועץ המשפטי של הנתבעת, לא תרמה לגרסת הנתבעת
- היועץ המשפטי של הנתבעת הצהיר כך (סעי, 26 לתצהיר עדותו הראשית) – "... הזכיין ידע ועוד איך ידע שלמושכר אין רישיון עסק...".
- שני כשלים בהצהרה זו של היועץ המשפטי –
- ראשית, אין מדובר ב"מושכר" אלא בנכס שהתקבל לגביו "הסכם מפעיל" שנקשר בין הנתבעת לבין הנהלת בית המשרדים. אפשר וכבר עובדה זו של חתימה על "הסכם מפעיל" ולא הסכם שכירות – מלמדת על כך שיש מורכבות מסוימת בקבלת חזקה על הנכס.
- שנית, במהלך חקירתו הנגדית של היועץ המשפטי, התברר שעדותו אינה בהכרח מבוססת והיא מפנה לאמירה של מנהל הזכיינים – "אריק" שכלל לא העיד. וכך נשאל והשיב היועץ המשפטי (ע"מ 51 לפר' ש' 13-18):
עו"ד הראל: אתה אמרת לו שאין רישיון עסק?