העד, מר יוזף: לא, לא אני.
עו"ד הראל: הזכיין הקודם אמר לו שאין רישיון?
העד, מר יוזף: אני לא יודע מה בינו לבין הזכיין.
עו"ד הראל: אתה אומר, 'אני מצהיר שהוא ידע שאין לו רישיון עסק'.
העד, מר יוזף: אריק אמר"
מר אריק לביזון שהוא העד הרלוונטי לא הובא למתן עדות. הדבר אינו מוסיף לגרסת הנתבעת ולענין זה אפנה אל רע"א 7143/21 אריה בוריסי נ' יחזקאל קרטין (4.12.2022, הש' י' עמית, נ' סולברג, י' כשר) שם נקבע תוך ציטוט הלכה מקדמת דנא כי: "כלל זה -נקוט הוא בידינו זה מכבר, ושופטי הערכאות הדיוניות מורגלים היטב בהפעלתו. כידוע 'אי-הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד'".....
- גם התנהלות הנתבעת בדיעבד, מחזקת יותר המסקנה שהיא אדישה לקיום הוראות החוק ומכאן גם היתה אדישה להפעלת בית העסק ללא רישיון ולא התריעה על כך מראש
- מנהל הנתבעת טען שבניגוד להצהרות בהסכם המפעיל אל מול בעל הנכס, הרי הנתבעת כלל לא בדקה את נושא הוצאת רישיון עסק לנכס ולא בחנה האם יש היתכנות להוצאת רישיון כאמור.
- התנהלות הנתבעת מלמדת שהיא אינה נוהגת לקיים את הוראות החוק, לפחות בכל הקשור להפעלת בית עסק ברישיון. וכך, אפילו ביום 25.2.2025 וכאשר הסניף הופעל ישירות על ידי הנתבעת – היה זה על פניו בניגוד לחוק וללא רישיון עסק. לענין זה העיד מנהל הנתבעת תוך שהוא מקל על עצמו ועל העבירה לכאורה שבניהול הסניף ללא רישיון, כך (ע"מ 59, ש' 1-2):
"עו"ד הראל: זה ב-2016, אנחנו נמצאים היום עשור אחרי ואין רישיון עסק.
העד, מר שטרית: הסניף לא נסגר, הוא ממשיך לעבוד"
ומיד בהמשך (ע"מ 59, ש' 5-7) -
"אין בעיית משרד הבריאות, אין בעיה של כיבוי אש. הבעיה היחידה זה בעיה היא תכנונית, החלפת שטחים, זה דברים טכניים. זה לא מקום של תב"ע מסחרית"
וכך גילה מנהל הנתבעת שעבורו אין זה מעלה ואין זה מוריד האם הסניף פועל כדין ובעל רישיון עסק, אם לאו. המדובר, לטעמו, ב"דברים טכניים", ב"החלפת שטחים". כל זאת כאשר כבר מדובר בבית עסק שהתובע הורשע בניהולו ללא רישיון עסק. ובכל זאת – הדבר הוא לצנינים בעיני הנתבעת, אשר מפעילה את בית העסק בעצמה ועל פניו, בניגוד לדין.
- התעלמות הנתבעת מהוראות הדין והפעלת בית העסק ללא רישיון, שנים לאחר הרשעת התובע – מחזקת את המסקנה לפיה גם מלכתחילה היתה הנתבעת אדישה לקיום הוראות החוק, ובלבד שתקבל מהתובע את דמי הזיכיון אותם שילם.
- כעולה מהראיות שהוגש – גם לא ניתן לקבל רישיון עסק לנכס שנמצא בלובי בנין המשרדים (ארבע הוכחות לכך שלא ניתן לקבל רישיון עסק)
כפי שעולה מהראיות שהוגשו, לא ניתן לקבל רישיון עסק לנכסס שנמצא בלובי בנין המשרדים. לענין זה אפנה לדברים הבאים:
- הוכחה ראשונה לכך שכלל לא ניתן לקבל רישיון עסק – המציאות מלמדת במשך כעשר שנים לא הצליחו מבקשים שונים לקבל רישיון עסק
כפי שתואר לעיל, הרי חחל משנת 2012 מנסים מחזיקים שונים להוציא רישיון עסק במקום. וכך לא הצליחו להוציא רישיון - לא קרנף בר (ור' סעיף 7.7(ב) לעיל); לא הזכיין הקודם של הנתבעת, מר ניסים אטודלר (ור' סעיף 7.6 לעיל); לא התובע עצמו אשר ניסה במשך שנים להוציא רישיון עסק, עד שהורשע בדין; ואפילו לא הנתבעת אשר פועלת במקום, על פניו, בניגוד לדין (ור' סעיף 7.9 לעיל).
- הוכחה שניה לכך שכלל לא ניתן לקבל רישיון עסק – התשובה החד משמעית של עיריית רמת גן המבהירה שלא ניתן לקבל רישיון עסק למקום
- ביום 7.1.2020, פנה בכתב בא כוח התובע למנהל וסגן מנהל אגף נכסים ורישוי עסקים בעיריית גבעתיים וציין כך: "כפי שצוין הן על ידי התובעת העירונית והן על ידי בית המשפט הנכבד בפרוטוקול הדיון מיום 14.2.2019 בתיק עמק 62/18 הרי שמר בן סימון תלוי במהלכים המבוצעים על ידי בעלי הזכויות בבניין הפניקס מבלי יכולת להשפיע – לא על ההתנהלות עצמה מול מוסדות התכנון ולא על לוח הזמנים" (ס' 9 למכתב, נספח ג' לתצהיר התובע בע"מ 105).
- ביום 23.7.2020, השיבה התובעת העירונית בעיריית גבעתיים, עו"ד יעל נחמן ברגיג, למכתב בא כוח התובע מיום 7.1.2020 וציינה כך (נספח 2 לתצהיר פנחס שטרית, ההדגשות אינן במקור):
"1. מרשך, מר יונתן בן סימון, הודה והורשע בעבירה של ניהול עסק מסוג בית אוכל, הידוע בשם "קופיקס", ללא רישיון, ב"מגדל הוורד" ברחוב דרך השלום 53 בגבעתיים (להלן: "העסק").
- מבדיקתי עולה כי העסק פועל בשטח המוגדר בהיתר הבנייה כ"שטח שירות".
- אכן, לפי סעיף 8א1(5) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ה-1961, כאשר מדובר בעסק שנבנה כדין ופועל כדין, גם אם יש למעלה מ-30% חריגות בבניין, ואולם החריגות אינן בשליטתו של בעל העסק, ניתן שלא לראות בכך פגיעה מהותית בתכליות דיני התכנון והבניה ולאשר קבלת רישיון עסק.
- ואולם כאמור, העסק פועל בשטח שירות, כך שלא ניתן להתייחס אליו כאל עסק "שנבנה כדין ופועל כדין", ומשכך, מדובר בפגיעה מהותית בתכליות דיני התכנון והבניה ולא ניתן לאשר קבלת רישיון עסק, ואף לא היתר זמני.
- למעלה מן הצורך, אציין כי שטחי המעבר בקניון גבעתיים, אליהם התייחסת במכתבך שבנדון, הוכשרו כשטחים עיקריים בהיתר, ומשכך הצבת דוכני המזון בשוק האוכל בימי שישי, הינה כדין ותאמת היתר.
- לצערי, עניינו של העסק בבעלות מרשך שונה בתכלית השוני, באשר גם לא ניתן להכשיר את חריגות הבניה ולהפוך את הייעוד משטח שירות לשטח עיקרי, שכן ל"מגדל הורד" אין עודפי שטחים לשם הכשרה."
- תשובתה של התובעת העירונית חד משמעית. במכתב הובהר כי - "לא ניתן לאשר קבלת רישיון עסק, ואף לא היתר זמני" ועוד הודגש ש"לא ניתן להכשיר את חריגות הבניה ולהפוך את הייעוד משטח שירות לשטח עיקרי, שכן ל"מגדל הורד" אין עודפי שטחים לשם הכשרה".
כלומר - מהתשובה שנשלחה על ידי עיריית גבעתיים עולה באופן חד משמעי כי אין דבר שביכולתו של התובע לעשות כדי לקבל רישיון עסק והוא עמד בפני אישום פלילי, כאשר אף הורשע בו, למרות כל ניסיונותיו לקבל רישיון עסק - לרבות באמצעות איש מקצוע ולרבות בסיוע הנתבעת.
- הוכחה שלישית לכך שכלל לא ניתן לקבל רישיון עסק – הודעת הנדסאית רישוי במחלקת רישוי והנדסה של עיריית גבעתיים
00לכל האמור לעיל מתווספת הודעת דוא"ל מיום 29.7.2020 של גב' ציפי גורסקי, הנדסאית רישוי ורכזת בניה ירוקה במחלקת רישוי בניה, מנהל הנדסה, הובהר במפרש כך (נספח 3 לתצהיר פנחס שטרית, ע' 147 לתצהירי הנתבעת, ההדגשות לא במקור) - "היי לובי הבניין הינו שטח שירות – על כן, לא ניתן להקים באזור מסחר. נכון להיום קיימות חריגות בניה בבניין בכללותו בהליכי הסדרה, לא ניתן להוסיף שטחים עיקריים – אלא במסגרת הסדרת שטחים כוללת תפני לבעלים לבירור".