האם ההסכם קצוב או בלתי קצוב בזמן?;
מה הייתה הסיבה להפסקת ההתקשרות?;
שאלת ההסדר הכובל;
חובת מתן הודעה מוקדמת;
היקף הפיצוי;
התביעה השטרית ויתרת החוב;
שאלת הקיזוז.
דיון והכרעה
- אדון בשאלות שבמחלוקת באופן מדורג ותוך התייחסות לרקע הנורמטיבי הרלוונטי ולראיות שהובאו במשפט.
האם התקיים הסכם בין הצדדים ומהו אופיו?
- אין מחלוקת שבין הצדדים התקיימו יחסים עסקיים במשך כ-15 שנה. השאלה היא מהו אופי היחסים. האם מדובר בהסכם הפצה, בסוכנות מסחרית, או ביחסי ספק-לקוח?
- סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") קובע את עקרון חופש הצורה כדלקמן: "חוזה יכול שייעשה בעל-פה, בכתב או בצורה אחרת אלא אם קבע הדין או הצדדים שצורה מסוימת תהא תנאי לתוקף החוזה". עם זאת, לכריתת חוזה נדרשות הן הצעה וקיבול והן גמירות דעת ליצירת יחסים משפטיים מחייבים.
- הצדדים עצמם מתייחסים ליחסים ביניהם כאל "הסכם הפצה". עם זאת, עיון מדוקדק בפסיקה מלמד שלהסכם הפצה מאפיינים מסוימים שלא כולם מתקיימים בענייננו. ב-ע"א 2850/99 שמעון בן חמו נ' טנא נוגה בע"מ (13.10.2000), וב- ת"א (מחוזי ת"א) 2449/06 אהרון מוצרי נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (28.04.2013) פורטו מאפיינים של חוזה הפצה, ובהם: קביעת מעמד המפיץ כבלעדי או לא, אזור הפצה, תיאור סוג התוצרת, מחיר למפיץ, אופן התחשבנות, תגמול המפיץ, מכסת רכישה מינימלית ועוד.
- בענייננו, רוב המאפיינים הללו לא הוסדרו באופן מפורש. לא נקבעו בלעדיות, אזור הפצה, מכסת רכישה מינימלית או מדיניות מפורטת. היחסים אופיינו ברצף של הזמנות עונתיות, אספקת מוצרים, תשלום ואספקה נוספת וכו'.
- למרות זאת, ולאור הסכמת הצדדים, אקבל שבין הצדדים התקיים הסכם הפצה "רופף", שלא כלל את כל המאפיינים הקלאסיים, אך התובעת שימשה בו כמפיצה של מוצרי הנתבעת, ולא כסוכנת מסחרית. מהותו של ההסכם נגזרת מהתנהגות הצדדים לאורך 15 שנה, כעולה מסעיף 25(א) לחוק החוזים.
האם ההסכם היה קצוב בזמן או בלתי קצוב?
- זוהי שאלת מפתח להכרעה בסכסוך. הנתבעת טוענת שההסכם היה עונתי וקצוב בזמן, ובתום התקופה פקע מאליו. התובעת טוענת שהתקיימה הסתמכות על המשך ההתקשרות.
- טפסי ההזמנה (נספחים 1 ו-2 לתצהיר אלי לנג) כוללים תוקף זמני מוגדר: "המחירים בתוקף עד 30.06.2015" ו-"המחירים בתוקף עד 28.2.2016". נוסחים אלה מתייחסים במפורש לתוקף המחירים, ולא בהכרח לתוקף ההתקשרות כולה. עם זאת, יש בהם כדי לתמוך בטענה שההסכם היה עונתי.
- מנגד, עובדת התחדשות ההזמנות באופן עקבי לאורך 15 שנה, יצרה ציפייה סבירה אצל התובעת להמשך היחסים. בפסיקה נקבע שגם כאשר הסכם קצוב בזמן, במסגרת יחסים ארוכי טווח עשויה להתגבש ציפייה להמשך ההתקשרות. עם זאת, הפסיקה קבעה במפורש שאין חוזה שנמשך "לעולמי עד", וגם בהיעדר תקופה קצובה רשאי צד להביא את ההסכם לסיום, בכפוף למתן הודעה מוקדמת סבירה (ע"א 47/88 הרשטיק נ' יכין חק"ל בע"מ (16.05.1993); ע"א 2491/90 התאחדות סוכני נסיעות ותיירות בישראל נ' פאנל חברות התעופה הפועלות בישראל (03.05.1994)).
- הכרעה: מדובר בהסכם עם אלמנט עונתי, שכן המחירים נקבעו לתקופה מוגדרת, אך ההתקשרות הכוללת לא הוגבלה בזמן באופן מפורש. משכך, הנתבעת הייתה רשאית להביא את ההסכם לסיום בכפוף למתן הודעה מוקדמת סבירה.
הסיבה להפקת ההתקשרות והאם הופר ההסכם
- האם הייתה הפרה יסודית? לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את ההסכם בכך שהפסיקה לספק מוצרים באופן חד צדדי וללא הודעה. הנתבעת טוענת שהיא לא חידשה את ההסכם מסיבות לגיטימיות.
- מהראיות עולה שאספקת המוצרים האחרונה לתובעת הייתה בחודש נובמבר 2015. הנתבעת לא שלחה מכתב התראה או הודעה מוקדמת על כוונתה לסיים את ההתקשרות. לאור האמור לעיל, ולאור הפסיקה שאוזכרה, הפסקת אספקה ללא הודעה מוקדמת מהווה הפרה של חובה חוזית.
- מדוע הופסקה ההתקשרות? לשאלה זו נפקות משפטית, שכן הפסקה בחוסר תום לב עשויה להשפיע על היקף הפיצוי.
- הנתבעת טענה לשלושה טעמים: חוב שלא שולם; התנהגות פוגעת של נמרוד לנג כלפי עובדיה; והעדר רישיון למחסן עזר לאחסון מיכלי גז.
- אשר לעניין החוב; מעדותו של אשכנזי עולה שהנתבעת לא שלחה מכתב התראה או דרישה לתשלום חוב טרם הפסקת האספקה (פרוטוקול עמ' 30 ש' 17-20; עמ' 34 ש' 17-20). יתרה מכך, הנתבעת אישרה שבעבר היו לתובעת חובות גבוהים יותר, ובכל זאת היא המשיכה לספק לה מוצרים. ההפסקה בנובמבר 2015 קדמה למועד פירעון החוב שחל בחודש פברואר 2016, ולכן אין קשר סיבתי ברור בין החוב ובין הפסקת האספקה.
- אשר לטענה בדבר התנהגות הפוגעת מצד נמרוד לנג לא הוצגה ראיה קונקרטית לתמיכה בטענה זו. הנתבעת לא זימנה לעדות את עמוס רובין, הסוכן שלכאורה היה עד לאירועים, והדבר פועל לחובתה. נוסף על כך, גם אם אניח לטובת הנתבעת שאכן היו אירועים של חיכוכים או מתיחות בין נמרוד לנג ובין עובדי הנתבעת, הרי שאין די בכך כדי להצדיק הפסקה חד צדדית של התקשרות בת 15 שנה ללא התראה. בעולם המסחרי מקובל שחילוקי דעות ומתחים הם חלק מהנורמה, ואין הם מהווים עילה להפרת הסכם. היה על הנתבעת, ככל שראתה בהתנהלות של נמרוד משום פגיעה בעובדיה או בעסקיה, לפנות בכתב ולהעלות את הסוגיה במפורש, תוך מתן הזדמנות לתיקון. העובדה שלא כך נעשה, ושהטענה הועלתה לראשונה רק בהליך משפטי זה, מחלישה את אמינותה. יתרה מכך, אם אכן היו אירועים כה חמורים, סביר להניח שהנתבעת הייתה מתעדת אותם בכתב, בין בדוא"ל ובין במכתבים, אך לא הוצג כל תיעוד כזה.
- אשר להעדר רישיון למחסן עזר לאחסון מכלי גז; גם טענה זו לא הוכחה. הנתבעת לא הציגה כל מכתב או פנייה בכתב לתובעת בדרישה להציג רישיון. יתרה מכך, ההיתר שצורף כנספח ת/1 הוא היתר שהונפק לנתבעת עצמה ולא לתובעת, ואין בו כל רלוונטיות לסוגיה. אם אכן הייתה דרישה כזו, מדוע המשיכה הנתבעת לספק לתובעת מוצרים במשך שנים רבות?
יתרה מכך, גם אם הייתה דרישה כזו, הרי שהנתבעת המשיכה לספק לתובעת מוצרי גז במשך שנים רבות ללא כל התראה או דרישה בכתב להסדרת רישיון. התנהלות זו מלמדת שאם אכן היה חסר רישיון, הנתבעת לא ראתה שיש בכך חשיבות מספקת כדי להפסיק את האספקה. העלאת הטענה רק בדיעבד, לאחר שכבר הופסקה האספקה מסיבות אחרות, מחזקת את המסקנה שמדובר בטענת אגב ולא בסיבה אמתית. כמו כן, אם הנתבעת אכן חששה מאחריות רגולטורית בגין אספקת גז ללא רישיון, היה עליה להפסיק את האספקה באופן מידי ברגע שנודע לה על היעדר הרישיון, ולא להמשיך לספק סחורה במשך שנים. העובדה שלא עשתה כן מלמדת שהטענה הועלתה בדיעבד כדי להצדיק את הפסקת ההתקשרות
- 00הכרעה: הסיבה להפסקת ההתקשרות היא, ככל הנראה, סירובה של התובעת לציית לדרישה לפרסום מחירי מינימום. מסקנה זו נתמכת בעדותו של אשכנזי: "אני אומר לך שהעניין התגלגל בעקבות המכתב ששלח אליכם נמרוד בעקבות דרישתך לפרסם מחירים שונים באתר [...] זה לכל הלקוחות לא רק להם. כל הלקוחות התחייבו שלא לפרסם מחיר מתחת למחיר הרשמי..." (פרוטוקול עמ' 26 ש' 16-18).
0לפיכך הפסקת ההתקשרות ללא מתן הודעה מוקדמת ובלי לאפשר זמן להתארגנות, לאחר 15 שנות עבודה משותפת, וללא מכתב התראה או דרישה ברורה, מהווה הפרה של חובת תום הלב בניהול יחסים חוזיים.