"קביעת שיעור פיצויים לאובדן רווחים בעתיד כורכת עמה, בצד הערכת נתונים עובדתיים השאובים מן המציאות, גם השערות וניחושים לגבי "מציאות שלא התקיימה בשל כך שההתקשרות בין הצדדים לא מומשה" (ענין ברנע; ע"א 11173/02 אלוניאל בע"מ נ' זאב בר בנין ופיתוח 1994 בע"מ ([פורסם בנבו], 3.4.2006), .....
... שימוש בנתונים גולמיים בצירוף הערכה על פי מיטב השפיטה מקובלים לצורך הערכת פיצויים בנסיבות מעין אלה...
... כשם שמוטלת על התובע חובת ההוכחה על קיום נזק שנגרם לו, כן מוטלת עליו החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים עליהם יש לבסס את היקף הפיצוי הראוי בגין נזק זה, ואין להשאיר ענין זה לאומדנו של השופט...
... עיקרו של הפיצוי בגין הנזק שנגרם נעוץ באובדן רווחים בעתיד - מרכיב נזק הקשה באופן מיוחד להוכחה, ובנוי במידה לא מעטה על הערכות והשערות. בענין זה ראוי, אמנם, להאחז בנתונים אובייקטיביים מסוימים מן ההווה, אך נתון לבית המשפט שיקול דעת להכריע על דרך האומדנא, על פי מיטב שיפוטו, הניזון מנסיון החיים, ההגיון והשכל הישר..." (ההדגשות אינן במקור).
- זאת ועוד, יש לזכור כי לא די בהוכחה שהמערכת הייתה מפיקה חשמל בכמות מסוימת כדי לפסוק פיצויי על דרך האומדנא שכן גם לשיטת התובעת ובהתאם להסכם, יש להפחית מכל פיצוי, עלויות הקמה – סכום לא מבוטל של 464,000 ₪, והוצאות תחזוקה, משמע היה על התובעת להוכיח כי אכן תצליח להחזיר את השקעתה וכי תשיא רווחים מעבר לאותה השקעה ומה שיעורם. כך גם לא הוצגה חוות דעת שתקבע לאחר כמה שנים צפויה השבה של סכום ההשקעה שאפשר שרק לאחריה תזכה לרווחים, ורק ממנה יש לחשב את שיעור ההיוון. בעניין זה קובע סעיף 8.3 להסכם:
"מוסכם בין הצדדים להסכם זה כי עוד קודם לחלוקת רווחים כלשהי, כל הרווחים שיתקבלו מהמערכת ישמשו לכיסוי מלוא עלויות הקמת המערכת, ככל וישארו כאלה, לרבות מלוא עלויות מימונה הכוללות, ריביות, עמלות וכיוצ"ב. רק לאחר שמלוא עלויות אלה ישולמו ו/או יושבו לידי הצד שישא בהן במלואן יחל תשלום הרווחים כאמור".
בהמשך רק גם את סעיף 8.4 להסכם לפיו יופחתו כל ההשקעות שהושקעו לצורך הקמת המערכת כאשר אלה יקוזזו מכל התקבולים הראשוניים.
פיצויים בגין אובדן רווח יזמי
- התובעת דרשה גם פיצויים בגין אובדן רווח יזמי - התובעת ביקשה בסיכומיה פיצוי בגין אובדן רווח יזמי בסכום של 33,962 ₪ לצורך חישוב אובדן הרווח היזמי, הפנתה התובעת להפרש בין עלות / תמחור המערכת לנתבע (3,800 ₪ לכל 1 KW) לבין סך המכירה בהסכם האחר עם חברת אורמש (3,150 ₪ לכל 1 KW) כלומר הפרש של 650 ₪ לכל 1 קילו וואט ובסה"כ 67,925 ₪ ומתוכו מחצית של הנתבע, כך שאובדן הרווח היזמי של התובעת עומד על 33,962 ₪.
- בעניין זה התובעת אכן הוכיחה הפסד רווח יזמי של 650 ₪ לכל 1 קילוואט (ההפרש בין שני ההסכמים 3,800 ₪ - ,3150 ₪ לכל קילוואט) כאשר בהתאם להסכם עם התובעת דור על מערכת של כ-100 קילואט לכן 650 כפול 100 - 65,000 ₪ מתוכם 53% של הנתבע והיתרה של התובעת 47%)סעיף 8.1 להסכם) - כלומר הפסד רווח יזמי של 30,550 ₪. אמנם גם כאן גודל הגג לא היה סופי, אך בעניין זה ההפרש אינו גדול או משמעותי (בין 100 ל-104.5) לעומת אובדן הפסדים לעתיד.
- יש לדחות את טענות התובעת להרחבת חזית. הדרישה לרווח יזמי הועלתה כבר בתצהירי התובעת ולאחר מכן התובעת ביקשה לתקן את סכום התביעה, כאשר בהתאם להחלטתי מיום 16.06.24 אישרתי את תיקון התביעה לאחר שהנתבע הודיע כי אין לו התנגדות לתיקון סכום התביעה 515,948 ₪ (שכולל טענה לרווח יזמי).
- לאחר שמצאתי כי התובעת זכאית לפיצוי בגין אובדן רווח יזמי, היא אינה זכאית לפיצויי הסתמכות, שכן רווח יזמי הוא חלק מפיצויי קיום.
טענות אחרות של הצדדים