יתר על כן בית המשפט גם התייחס לכך שבאותו מקרה חלה ירידה דרמטית בתפוקה לאורך השנים:"... (ש)התרחשה ירידה דרמטית בתפוקת המערכת במשך השנים, בעיקר בשנה הראשונה לפעולת המערכת"")
הנה כי כן התובעת גם לא צירפה חוות דעת שתתיחס למערכת הספציפית ולאפשרות לירידה דרמטית בתפוקה שלה.
- התובעת ביקשה להסתמך על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת בת"א (נצ') 61680-02-18 יואל הלל נ' אברהם גולן (פורסם בנבו, להלן: "פרשת הלל") שם גם כן נקבעה תפוקה של 1,650 קוט"ש לשנה, אלא שגם אותה קביעה באה בעקבות חוות דעת של מומחים שהוגשו באותו תיק.
- זאת ועוד, וכפי שגם נקבע בפרשת הלל, מלבד התפוקה השנתית, שנותרה בגדר נתון עלום, התובעת אף נמנעה מלצרף חוות דעת או נתונים בדבר שורה ארוכה של נתונים אחרים, שיש בהם כדי להשפיע על הרווח העתידי מהקמת המערכת, רכיבים שגם אוזכרו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בפרשת הלל, ובכלל זה, פחת של המערכת, עלויות מימון (סעיף 6.20 להסכם איפשר לתובעת לקבל ליווי פיננסי), עלויות תחזוקה וניקיון, מיסים החלים (ר' סעיף 6.19) תקלות צפויות, הוצאות ביטוח הצורך בהחלפת ממירים, אורך חיי המערכת.
בסעיף 8.1 להסכם נקבע במפורש כי מהרווחים יש לנכות:
"כל ההוצאות השוטפות של החברה לצורך אחזקת המערכת, לרבות: ביטוחים, הוצאות משפטיות, עלויות אחזקה שוטפות, ניהול, עלויות תיקון תקלות וכל עלות נלווית שהיא הקשורה למערכת"
- גודל המערכת – התובעת גם לא הוכיחה מהו גודל המערכת בפועל שניתן היה להתקין – אמנם בסיכומיה טענה לגודל של מערכת שמספקת 104.5 KW אלא שבהסכם עצמו נרשם כי תותקן מערת עם הספק של עד 100 קוט"ש בכפוף לאפשרויות הקיימות במקרקעין או אישורים שיתקבל וכי התובעת "אינה מתחייבת לגודל מינימאלי כלשהו של מערכת" (סעיף 3.4 להסכם).
אמנם בעניין זה התובעת צירפה תשריטים עם מספר הפנלים (255) והספקת המערכת 104.55 KW, אלא שמסמכים אלה לא הוגשו כחוות דעת אלא תשריטים ראשוניים שנערכו כתוכנית ראשונית להתקנה על הגג. בעניין זה העיד מר גל ברקוביץ, מנהל טכני מטעם התובעת, ואישר כי הוא עצמו לא ערך את התשריטים אלא שרטט חיצוני, שלא זומן לעדות. עוד מסר כי כאשר התשריט מוכן הוא מועבר לעיונו של בעל המקרקעין, אלא שבעניננו לא הייתה מחלוקת שהתשריטים לא הועברו לנתבע, דבר שמלמד על כך שאכן מדובר בתשריטים ראשוניים בלבד.
בהקשר זה אפילו הייתי מנוח לטובת התובעת נתון של גודל המערכת לא היה בכך די לצורך החישוב, כאמור בהעדר נתונים על תפוקת המערכת במיקום שתוכנן, ושאר הרכיבים שפורטו.
- התובעת לא הוכיחה מהו אורך החיים של המערכת – בעניין זה לא הוצגה חוות דעת של מומחה שיבחן את המערכת הספציפית שהתובעת ביקשה להתקין על גגות הלול של הנתבע, כדי שזה יעריך את אורך החיים הצפוי של המערכת. בהקשר זה יצויין כי גם בסעיף הפיצוי המוסכם – סעיף 9.3 להסכם, הגדרת "הרווח הצפוי" מפנה להגדרה - "תקופת השימוש" המוגדרת – "עד לתום המועד האפשרי לייצור המערכת" אלא שהתובעת כאמור לא הציגה נתונים כלשהם בעניין זה והסתפקה בטענה כי מדובר ב-25 שנה.
- שיעור היוון - התובע לא הוכיח מהו שיעור ההיוון הנכון עבור המערכת מסוג זה, כפי שעולה גם מהפסיקה אליה הפנתה התובעת, הרי שגם בפרשת הללי הייתה מחלוקת בין המחומים בדבר שיעור ההיוון הנכון שיש לקבוע באותו מקרה. בתיק אחר - ת"א (שלום כ"ס) 17517-11-14 משה קרן נ' א.מ.נ סאן סולאר בע"מ (נבו 28.12.2016) התעוררה שוב מחלקות בנוגע לשיעור ההיוון אלא ששם הוגשו חוות דעת מטעם הצדדים בשונה מענייננו.
- תשלום של 25 אגורות – לא הוכח כי התעריף קבוע וכי חברת החשמל אינה רשאית לשנות או להקטין את התמורה עם חלוף השנים. אמנם הנתבע אישר בעדותו בבימ"ש, כי התמורה המתקבלת כיום מחברת חשמל עבור הפקת החשמל, היא אותה תמורה (כך גם אין הבדל בהסכם עם התובעת לבין ההסכם שנחתם עם חברת אורמש, ר' עמ' 90 ש' 29 -38 לפרוט'). אלא שכאמור לא די בנתון זה כדי לחשב את הרווחים הצפויים. בנוסף, לא ברור די הצורך כי אכן לא תתכן אפשרות של הפחתה בתמורה שתתקבל עם חלוף השנים.
- עלויות הקמה והתקנה של המערכת - התובעת גם לא הוכיחה מהי עלות וההתקנה של המערכת שצפויה הייתה להיות מותקנת על הגג של הנתבע, וגם בענין זה נדרשה חו"ד של מומחה ולא די בטענה כי עלות ההקמה היא 464,000 ש"ח.
- הוצאות שוטפות ורכיבים נוספים שיש להפחית – גם בפרשת הללי בית משפט קבע רכיבים נוספים שיש להפחית בחישוב הרווח הנקי (בהתאם לחוות הדעת שהוגשו שם, כאשר לא הייתה מחלוקת בדבר הצורך להפחית רכיבים אלה, והמחלוקת הייתה בנוגע לשיעורם) ובכלל זה, הוצאות תפעול והתחזוקה, פחת, ביטוח והחלפת ממירים.
- רכיבים שלכאורה לא היו במחלוקת – אציין כי במכתב של חברת חשמל לנתבע מיום 18.06.2020 (עמ' 70 לתצהירי התובעת) אמנם מודיעה חברת חשמל לנתבע כי היא אישרה את בקשתו להתקנת מתקן ייצור, כאשר הספק שאושר 100 קוט"ש, מועד התחייבות לחיבור 15.03.2021 - סוג המתקן "אסדרה תעריפית מעל 15 קו"א" התעריף שיחול בגין היצור יעמוד על 45 אגורות, וכך גם בהסכם של הנתבת עם חברת אורמש נרשם כי התעריף של 45 אגורות לכל 1 קוט"ש מובטח למשך 25 שנה ואינם צמודים למדד. הנה כי כן אפילו הייתי מניח לטובת התובעת את אותם נתונים שנקבעו בהסכם שבין הנתבע לחברת אורמש, הרי שגם בהסכם שם, חסרים פרטים מהותיים לצורך החישוב הרווח העתידי ובראש ובראשונה תפוקת הייצור כלומר הכמות שייצר 1KW האם אכן 1,700 KW לשנה כפי שטענה הנתבעת או כל רכיב אחר. בכל מקרה נרשם באותו מכתב כי מדובר ב"התחייבות עקרונית" בכפוף לעמידת המתקן בהצלחה בבדיקה של חברת החשמל וכי יש לעמוד ביתר התנאים הדרושים בתקופה בת 6 חודשים.
- הנה כי כן, בוודאי במקרה הנוכחי שבו התובעת לא התקינה את המערכת, והפרת החוזה נעשתה בשלב מקדמי יחסית לאחר חתימת החוזה, היה על התובעת להוכיח את רכיבי הרווח הצפוי באמצעות חוות דעת של מומחה מטעמה.
- לכל אלה יש להוסיף כי בכל הנוגע לסעיף הפיצוי המוסכם, אין לתובעת להלין אלא על עצמה כמי שבחרה לנסח את סעיף הפיצוי המוסכם באופן החופף למעשה את "פיצויי הקיום" ומחייב חוות דעת מומחה לצורך הוכחת רכיבי הפיצוי.
- המנעות מהצגת ראיות וחוות דעת –התובעת גם לא הציגה נתונים חשבונאיים כלשהם של רואה חשבון מטעמה בדבר ההכנסות של התובעת מפרויקטים דומים, כדי ללמוד על הרווח לפי מ"ר, או התפוקה הצפויה. התובעת גם לא ביקשה לחייב את הנתבע להציג לה נתונים מתפוקה בפועל ורווח בפועל מהמערכת שהותקנה בסופו של דבר מחברת אורמש דבר שיכול היה להוות אינדיקציה לרווח הצפוי.
פיצויין על דרך האומדנא
- התובעת ביקשה לחילופין או במשולב, להעריך את הפיצוי על דרך האומדנה ובעניין זה הפנתה לע"א 153/04 רבינוביץ נ' רוזנבויים (פורסם בנבו).
יש לדחות טענה זו.
- בפס"ד אניסימוב נקבע שעל התובע מוטלת החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים שמהם ניתן להסיק את הפיצוי ואין להשאיר עניין זה לאומדנו של השופט (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800 (1981)).
- בפרשת אניסמוב נפסק, כי גם אם רכיב מסוים ניתן לחשב על דרך האומדנא או הערכה, הרי שיש להוכיח הנתונים הבסיסיים, כאשר בענייננו לא הייתה כל מניעה להוכיח נתונים בסיסיים שפורטו להם ובהם את התפוקה הצפויה, אורך שנות המערכת, מקדם היוון, פחת והוצאות שוטפות.
- גם בפסק דין הנוסף אליו הפנתה התובעת פרשת הלל (ת"א (נצ') 61680-02-18 יואל הלל נ' אברהם גולן (פורסם בנבו)), הגישה התובעת שם חוות דעת כדי לבסס את הנתוניים הבסיסי ההכרחיים לחישוב הפיצויים:
" נטל ההוכחה של קיום הנזק והיקפו, מוטל על התובע, מכוח הכלל הידוע ולפיו המוציא מחברו עליו הראיה. על נטל ההוכחה בתביעה לפיצוי בגין אובדן רווחים, עמד בית המשפט העליון בע"א 8588/06 דוד דלג'ן נ' אכ"א לפיתוח בע"מ [נבו] (11.11.2010):