במישור הרביעי נטען כי אפשטיין ניצל הזדמנויות עסקיות של החברה וקיים תחרות ישירה עם החברה באמצעות חברת בראנדס. כך נטען כי אפשטיין פנה לספק כדי לשווק את המותג –K-WAY, שהחברה הייתה אמורה לספק, והתקשר עמו באמצעות חברת בראנדס, כמו כן נטען כי אפשטיין מכר מותגים בישראל ללקוח נוסף של החברה.
במישור החמישי נטען כי החברה תפעלה חשבון אינסטגרם שבאמצעותו קיימה פעילות של שיווק בחנויות מכירה זמניות (Pop Up Stores) – אך אפשטיין העתיק את הפעילות לחברת בראנדס. במישור השישי, נטען כי אפשטיין עשה שימוש בכרטיס האשראי של החברה לצרכיו הפרטיים, מימן את חתונתו, רכש כרטיס טיסה ארצה לצורך ההליך המשפטי הנוכחי באמצעות כרטיס האשראי של החברה, וביטל את ערבותו האישית להתחייבויות החברה מול הבנק.
בקשת חן נדחתה בעיקר מטעמי שיהוי, אך היא כללה קביעות בדבר מעשים פסולים לכאורה שביצע אפשטיין אשר יש בהם כדי להתחרות בעסקי החברה ולפגוע בה. בין היתר כללה ההחלטה את הקביעות הבאות:
"במכלול הראיות קיימת הודעה מיום 22.8.2023 שנשלחה לחברה מאת נציגת אחד הספקים של החברה (ספק איטלקי בשם Cuccuini), בה ציינה כי הובא לידיעתה על ידי אפשטיין כי חברת מזל טוב צפויה לסיים את פעילות ותחוסל עד סוף השנה, ומסיבה זו הספק לא מתכוון לספק הזמנות מהחברה... בדומה, חברת סנט ברת' הודיעה ביום 5.8.2023, כי לא תספק סחורה לחברה בעתיד... נזכיר כי חברת סנט ברת' מספקת מוצרים של המותג MC2 אשר שווק בישראל על ידי החברה. במקביל להתרחשויות אלו, קיימות ראיות לכאורה לפיהן אפשטיין החל למכור את המותג MC2 בישראל לאחד הלקוחות של החברה (Factory) וכן לחנות ביגוד בעיר חדרה באמצעות חברת בראנדס (ראו נספח 7 לבקשה ממנו עולה קיומו של קשר עסקי שכלל הזמנת סחורה בין סנט ברת' לחברת בראנדס). כמו כן קיימות ראיות לכך שאפשטיין שיווק את פעילותה של חברת בראנדס באמצעות חשבון האינסטגרם השייך לחברת מזל טוב וכן עשה שימוש במשאבי החברה לצרכי החברה... ראיות אלו מצביעות על כך, שבעוד החברה קיימת והצדדים לא נפרדו, עושה אפשטיין פעולות אשר יש בהן כדי להתחרות עם החברה ולפגוע בפעילותה. זאת ועוד, קיימות ראיות שמצביעות על כך שאפשטיין ניצל הזדמנות עסקית של החברה לצרכיו (נספח 9 ממנו עולה לכאורה ניסון להתקשר עם הספק K-WAY שלא באמצעות חברת מזל טוב עוד בחודש ינואר 2023)"
לנוכח קביעות אלו, בקשתו של אפשטיין להתמנות כדירקטור בחברה עלולה לפגוע באינטרסים של החברה וכן להעמיד אותו במצב של ניגוד עניינים והפרה של חובות האמונים המוטלות עליו בתור דירקטור.
- בקשתו הנוכחית של אפשטיין הינה ניסיון לשנות את המצב השורר בחברה מזה תקופה, במסגרת סעד שהוא באופיו סעד זמני. בנסיבות אלה היה על אפשטיין להצביע על נימוקים משכנעים שיצדיקו מתן צו שתכליתו שינוי המצב הקיים, בפרט לאור השלב בו מצוי ההליך. עיון בבקשת אפשטיין מלמד כי הצורך במינוי דירקטור נובע מטענתו להתנהלותו המקפחת של הנתבע, אשר לדבריו "לא רק שנמשכת, אלא אף החמירה והסלימה בעת האחרונה, באופן שכעת מחייב התערבות שיפוטית" (סעיף 3 לבקשה). ודוק, הטענות שמפנה אפשטיין כלפי חן אינן חדשות, ונטענו בבקשה הקודמת בה ניתנה החלטתי מיום 20.3.2024. יתרה מכך, עוד בכתב התביעה שפתח את ההליך טען אפשטיין טענות חמורות כלפי חן, בין היתר כי חן פועל בחודשים האחרונים "באופן חד צדדי וחסר תו"ל, תוך שלוקח החלטות בהן אינו משתף כלל את [אפשטיין], משתמש בכספי התאגיד כראות עיניו, מעלים רווחים לכאורה ונוקט פעולות זדוניות כנגד לקוחות החברה" (סעיף 1 לכתב התביעה). מכל מקום, בבקשה הנוכחית לא הונחה תשתית שתצדיק את מתן הצו. לאמיתו של דבר, מלבד הטיעון הכללי, אפשטיין מבסס את הבקשה על שתי טענות.
הטענה הראשונה, כי חן השתמש בכספי החברה לשם הגשת וניהול הליך משפטי באיטליה נגד חברת בראנדס ונגד אפשטיין באופן אישי, תוך תשלום שכר לעורכי דינו באיטליה וכן תשלום לעורכי דינו בישראל. בדיון שנערך ביום 12.9.2024, נדונה בקשת חן לקבל אישור בית המשפט להגשת תביעה נגד חברת בראנדס באיטליה. אפשטיין לא התנגד לבקשה ובהתאם לכך ציינתי בהחלטתי מאותו יום כך –