העד, מר הנדלמן: על פי ההבנה שלי, לא."
- בהמשך מסביר העד כי הדברים נובעים מהמשכיות ההסכם עם חברת קונספט. ר' גם בהמשך עדותו בעמ' 11:
"העד, מר הנדלמן: היו שני אירועים. אחד, אירוע בחודש יולי. אם אני לא טועה, זה היה בעיות של הניקוז של העסק מלמעלה. בגדול, לא נמצא באחריותי. זה השוכר היה צריך לתקן בגלל שהסכמים שהם זהים, כל אחד אחראי למה שהוא משכיר. אבל ראיתי את הלחץ והדרישות לא פוסקות, אז אני נכנסתי ותיקנתי את זה בעצמי בשביל שלא להתחיל פה אנטגוניזם בין שתי השוכרים. זה הסתיים, לפי דעתי, בחודש יולי. בחודש נובמבר הייתה עוד תקלה. הייתה שמה תקלה מהמזגן. עוד פעם, לא אני הרכבתי אבל בשביל להרגיע לקוח אני שלחתי את סמי והוא תיקן את זה.
עו"ד פלג : תראה, אמרת הרבה דברים אנחנו נפרט אותם אבל בוא נשאר בדבר האחרון. שלחת את סמי לתקלת מזגן. סמי עמד פה לפני כמה דקות, אמר שהוא לא טכנאי מזגנים.
העד, מר הנדלמן: בסדר גמור, אבל הוא קבלן רשום. אם היה לו איזשהו קושי או בעיה, הוא יכול לקחת קבלן משנה. אף אחד לא אמר לו לא לקחת."
- יש לציין שהדברים סותרים גם את דבריו של קבלן התובעת לפיהן נאמר לו שהנזילה חזרה מאותו המקום. ר' עדותו של מנהל התובעת בעמ' 12 אל מול עדותו ותצהירו של קבלן התובעת.
- בתצהירו, העומד על חצי עמוד, לא פורטו אילו תיקונים בוצעו, תוארה תקלה בודדת: "הגעתי לנכס ולאחר בדיקות שערכתי גיליתי שהמקור לנזילה הוא במערכת הניקוז שבקומת הגלריה הקיימת בנכס. ביצעתי תיקונים בנזילה עד שראיתי שהנזילה הפסיקה. לאחר שבוריס הודיע לי כי הנזילה התחילה שוב, ביצעתי טיפול נוסף במהלך חודש נובמבר 2020 שפתר את בעיית הנזילה באופן סופי. אציין, כי ביום בו סיימתי לפתור את הבעיה, השארתי חלקים בתקרה האקוסטית, פתוחים, על מנת שהתקרה תתייבש באופן מוחלט – דבר שאמור לקחת כשבוע ימים. ביקשתי ממי שהיה במקום שלאחר שהתקרה תתייבש – יסגרו אותה. מדובר בתקרה אקוסטית שלוקח לסגור אותה כמה שניות בלבד."
- ר' גם דבריו בעמ' 12 ש' 23-24:
"העד, מר הנדלמן: שני הצדדים, כמו שאני אמרתי על פי הנוסח של ההסכם, ידעו שהאחריות לתקן היה על השוכר. בגלל זה הוא לא דרש בגלל שאני חושב שאני עזרתי לו שטיפלתי בזה למרות מה שכתוב בהסכם."
- זוהי הגרסה היחידה שניתנה בנוגע לתקלה, שאין בה כדי ללמד שאכן היתה בעיית איטום (ולא ניקוז בלבד), שאכן נוזלים מהמעדניה חלחלו מהתקרה, באופן שגרם גם לריחות רעים, אין תיאור כיצד טופלה גם מול השוכרים של המעדניה, שהתיקון בוצע מכיוונם, לא התיקון ביולי ולא התיקון בנובמבר. ויתרה מכך – מהעדות והתצהיר הלאקוני עולה כי אכן מדובר בליקוי שקשור למבנה, ולא לנתבעת. והרי – זוהי טענתה המרכזית של הנתבעת לכל אורך התקופה, בנוגע לריחות הרעים, שלא זכתה למענה בכלל במסגרת תצהיר קבלן התובעת, ושהתבררה רק בדיון ההוכחות וללא תיעוד מספיק. כפי שעלה, וכפי שטענה הנתבעת לכל אורך התקופה (והדבר הוסתר ממנה) - אכן היתה בעיית איטום ונזילת מים מהקצביה/מעדניה מעל. עדותו של קבלן התובעת מאשש ומשלים את הריחות והנזילות שחוות עובדי הנתבעת. לתובעת היתה אפשרות להציג את הפעולות שבוצעו לצורך האיטום, לרבות הזמנת השוכרים בקומה העליונה על מנת להסביר אילו עבודות בוצעו על ידי התובעת, ככל ואכן אין לתובעת תיעוד עצמאי בנוגע לעבודות אלה.
- יש לציין שגם ההתכתבויות בין מנהל התובעת לקבלן מטעמה בנוגע לנזילות לא הוצגו, לרבות בשאלה האם אכן בגין כל פניה של הגב' חממי, המתועדת בהתכתבויות, אכן נשלח הקבלן לבדוק ולבצע את העבודות. הן בנובמבר והן ביולי-אוגוסט. ר' לעניין זה חקירתו בעמ' 8-10. תגובתו כעת דומה לתגובה למייל ששלחה הגב' חממי בנובמבר 2020.
- לעניין זה ראוי להביא את דברי קבלן התובעת, שתוארו לראשונה בעדותו (ולא בתצהירו), בעמ' 6-7 לפרוטוקול מיום 14.7.2025:
"העד, מר אבו הלאל: הבניין הזה הוא שתי קומות, כאילו זה קומה אחת ויש את הגלריה שזה קומה מעל. אז תיאמנו עם הבן-אדם שהוא שוכר של בוריס, אני חושב שהוא מלמעלה, דיבר איתו ונתן לי אישור כאילו לעלות אליו. עליתי לשם, מצאתי רצפת בטון אטומה עם איזה חומרי אפוקסי כזה שהוא בצבע אדום. זה איזה מעדנייה. כאילו המקום הזה משמש מעדניה. במעדנייה יש את החדר קירור, מקררים או משהו. את החיבור בין המקרר לרצפה לא היה כזה אטום כי היה שם עשו איזה בטון כזה עם רולקות. כמו שכולנו יודעים, הבטון לא נתפס טוב כאילו לפח או למשהו צבוע. אז הייתי צריך לעשות איטומים שם, למרות שראיתי שם כאילו שהם עושים שטיפות כל הזמן אז הבעיה משם. ומסביב לנקז שזה כל המים האלה שהם שוטפים, שם היה בטוח, אז גם אטמתי את זה.