בדנ"א 1516/95 נפסק כך: "כן חשוב לציין, כי תלותו המוחלטת של המצווה מן הבחינה הפיזית אינה עדות מספקת לתלותו בזולת. אפשר שעצמאותו השכלית-הכרתית תחפה על תלותו הפיזית ותוביל למסקנה כי התלות הפיזית לא גרעה כל עיקר מעצמאותו (ראו, למשל, את דברי השופטת ביניש בע"א 2500/93 שטיינר נ' המפעל לעזרה הדדית של ארגון עולי מרכז אירופה ואח'..." .
דנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש, פ"ד נב (2) 813.
מחומר הראיות ומהעדויות שנשמעו בפניי, שוכנעתי, כי במועד עריכת הצוואה המנוח היה עצמאי מבחינה שכלית והכרתית, כך שעצמאותו השכלית-הכרתית חיפתה על התלות הפיזית של המנוח.
הדברים עולים בבירור לא רק מחוות דעת ד"ר פלדינגר ומעדותו, ולא רק מחוות דעת המומחה, אלא גם מעדות העו"ס מרי לינדר, שביקורה את המנוח בבית החולים ביום 14.2.2022, ותיארה את מצבו: "...נשמע שהוא כרגיל. זאת אומרת עייף. אבל כרגיל. אולי, אולי טיפה כאילו, כמו אדם מאושפז, טיפה עייף, אבל רגיל. לא מבולבל" (עמ' 141 שורות 27-28 לפרוט' דיון 23.3.25).
- תלות וסיוע:
מבחן זה מתמקד בשאלה אם הקשר שהתקיים בין המצווה ובין הנהנה התבסס על מתן הסיוע שהמצווה נזקק לו. ככל שהמצווה פחות עצמאי, כי אז יש לבחון מידת התלות שלו בנהנה והיקף הסיוע שניתן לו על ידו וכן את השאלה האם הנהנה הוא היחיד שמסייע לו או שמא הוא הסתייע גם באחרים.
אין ספק, כי התובעת סייעה למנוח בעניינים רפואיים, אישיים ורכושיים. אך אין בעובדה זו די; הלכה היא כי גם עצם קיומה של תלות כלשהי בין נהנה למצווה, אין בה כדי לקבוע קיומה של השפעה בלתי הוגנת, ואף תלות מוחלטת של המצווה בנהנה היא נסיבה חשובה, אך לא יחידה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת (ע"א 3828/98 מיכקשווילי נ' מחקשווילי, פ"ד נד (2) 337).
המנוח לא היה תלוי בסיוע של התובעת, והטעמים לכך כדלהלן:
ראשית - על הנתבעים להוכיח, כי הקשר בין התובעת לבין המנוח התבסס על מתן הסיוע, עד שניתן לומר שהמנוח היה תלוי בסיוע של התובעת. הנתבעים לא הוכיחו, כי המנוח היה תלוי בסיוע מצד התובעת.
שנית – המנוח היה עצמאי מבחינה שכלית-הכרתית, כך שלא היתה כל מניעה מצד המנוח להביע רצונו ולבקש סיוע מאנשים אחרים, כפי שעשה בפועל.
שלישית – המנוח הסתייע גם באנשים אחרים. כך לדוגמה, מגיליון טיפול סוציאלי (נספח 16 לתצהיר התובעת) עולה, כי *** המטפל הסיעודי מהביטוח הלאומי ביקר את המנוח בבית החולים, ולדבריו המנוח ביקש שיסייע לו לטפל בעניינים בנקאיים; העו"ס מרי לינדר היתה בקשר עם המנוח בתקופת אשפוזו, ומהתרשומת של העו"ס עולה, כי המנוח אמר לה שיבקש מאחותו שתסייע לו לתבוע ביטוח סיעודי מחברת הביטוח הראל ודקלה (עמ' 242 לנספחי תצהיר התובעת; דיווח מיום 20.1.22); על פי עדות הנתבע 1, המנוח אמר לו שהוא במינוס, וביקש ממנו שסייע לו להתקשר לבירור מצב החשבון (עמ' 124 שורות 27-28 לפרוט' דיון 16.3.25).